פני דוד, בראשית, וירא ו

וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא־אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל־בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין:

אפשר לפרש במ"ש הרב מגן אברה' סי' ק"ע דלסרב לבעל הבית מותר. אך מהרש"א סבר דאין לסרב. וז"ש ויאמרו לא דסרבו כמשז"ל מכאן שמסרבין לקטן וכו'. וכדי שלא נטעה דמותר לסרב גם לבעל הבית כסברת הרב מגן אברהם לזה אמרו כי ברחוב נלין כלומר מה שאנו מסרבין היינו כל זמן היותנו ברחוב אך לא אם נלך לביתך דהגם דמסרבין לקטן אם הוא בעל הבית אין מסרבין כסברת הרב מהרש"א: