פני דוד, בראשית, ויחי ד

בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר:

כי באפם הרגו איש. פירש"י לבני שכם שבעיניהם נחשבו כאיש אחד ואפשר לרמוז דתיבת אי"ש ראשי תיבות את יושבי שכם. והיה זה באפם כי היה יוצא תקלה גדולה וכמו שאמר להם עכרתוני להבאישני ביושב הארץ ועיין מה שכתבנו בעניותי לקמן אות י"ג ובספרי הקטן ראש דוד הלא מרא"ש בסד"ר דברתי: