פני דוד, בראשית, חיי שרה ח

וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד־בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל:

פירש"י שלא כדרכה וראיתי בס' פענח רזא שכתב תימא והכתיב והמלך לא ידעה ואעפ"כ בא עליה שלא כדרכה כדילפי' נאמר כאן סוכנת ונאמר להלן ההסכן הסכנתי וע"ש מה שתירץ. ואני או' ישתקע הדבר ולא יאמר ואסור להרהר בזה ח"ו על משיח ה' קדש קדשים בילדותו וכ"ש בזקנותו. וכונת הש"ס בע"ז דף ד' היינו דותהי לו סוכנת הוא חימום וז"ש רש"י שם סוכנת מחממ' וכן פירש"י בסנהדרין דף כ"ו גבי שבנא ע"ש והרי אמרו פ' כ"ג דא"ל אבישג חסריה לגנבא וכו' ואין להאריך בזה. ואחר זמן ראיתי בס' אמרי נועם פ' בלק שפי' דיליף שפיר דסוכנת יש בכללו נמי תשמיש מדהוצרך לומר והמלך לא ידעה ועוד תי' דקרא כתיב ותהי לו סוכנת בשור"ק דהם הביאוה לזה ולא רצה דהוה נסיב י"ח עכ"ד ותימה דאח"ך כתיב ותהי למלך סוכנת. ויש לישב דלהאי שינויא לא ניחא ליה בתי' א' דס"ס הרי פי' סוכנת דהתם בלי תשמיש מדגלי דלא ידעה ואיך יליף לסוכנת דבלעם ולזה תי' דאף דותהי למלך סוכנת מחממ' דוקא יליף מותהי לו סוכנת דכיונו לתשמיש וכן הש"ס בע"ז דף ד' וסנהדרין דף כ"ו מייתי מקרא דותהי לו סוכנת ומ"ש באמרי נועם לעיל בלשון הש"ס ותהי למלך סוכנת הוא ט"ס: