פני דוד, דברים, האזינו ט

כִּי לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם־כִּי־הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

אמרו רבותינו זכרונם לברכה ואם רק הוא מכם אפשר דהכונה כי התורה היא רוחנית ונתלבשה בסיפורים אלו על ידי העגל וז"ש ואם רק הוא מה שנראה רק ונתלבשה באופן זה הסיבה היה מכם שעשיתם העגל. ואומרו כי הוא חייכם ובדבר הזה וכו' אפשר במ"ש התוס' פ"ק דקדושין בסוגית מ"ע שהזמן גרמא לחד שינויא דקרא דכי היא חייך הוא על המצות. לכן עתה דכתיב כי הוא חייכם פירש דמיירי בתורה וז"ש ובדבר הזה כלומר בדיבור התורה דהיינו בלימודה תאריכו ימים. ולפי פשוטו אפשר לומר במ"ש פתח פומך קרי כי היכי דתוריך חיי וכתיב כי חיים הם למוצאיהם למוציאם בפה וז"ש ובדבר הזה אשר תדברו תאריכו ימים דצריך לדבר בדברי תורה כמדובר: