פת לחם, שער שמיני - שער חשבון הנפש א

השתדלות האדם כו' כוונתו כאן במלת השתדלות לשון ויכוח במתקר שכשהאדם מחשב בעיון איזה חקירות ורעיוניו מתנקשים הנה והנה כאלו שנים מתחבקים זה עם זה עד שינצח אחד את חבירו. ויאבק איש עמו תרגומו ואשתדל:

בינו ובין שכלו כלומר בינו לבין עצמו:

מה שיש לו כו' כמה שיש לו גמול אצל הבורא על מעשיו ולעומת זה כמה יש לבורא ית' עליו חוב עבודה על טובותיו שהטיב לו ויודע מה המכריע:

וידעת היום והשבות כו' ומל' והשבות אל לבבך הכוונה על חשבון ומחקר בשכל כאלו הרעיונות רצות ושבות הנה והנה ובאותה הפרשה הולך ומבאר החסדים הגדולים שעשה עמהם ולא כגמול מעשיהם:

טעמו וראו כלומר התבוננו הדק היטב ותראו בעין שכלכם כי טוב ה' ובטובו אתם חיים ולא כגמול מעשיכם ומלת טעמו הוא ל' הבחנה כמד"א כי אזן מלין תבחן וחיך אוכל יטעם לו (איוב י״ב:י״א):

דע את אלהי כו' וסמיך ליה אם תדרשהו ימצא לך וכו':

ולא ישיב אל לבו שמתחלה צריך להשיב אל לבו ולזכור כל עניניו שנשכחו ממנו כמו שמשיב ומחזיר אליו אדם שעבר ממנו ואח"ז צריך דעת ותבונה לעשות חשבון בנפשו והוא לא הסתכל בעניניו ולא חשב עם נפשו כמ"ש:

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר וקרא דייק באמרו יום אשר פדם ולא אמר בסתם לומר שבאותו זמן עדיין היו משוללי זכות כמד"א ואת ערום ועריה ולא עשה עמהם רק בחסדו הגדול:

זכור ימות עולם ומבאר שם חסדיו ועצות מרחוק שקדמו לזכותם ואמר זכרתי ימים מקדם ג"כ כנ"ל:

אשא דעי למרחוק מה שנעשה מזמן קדום וסיפיה אתן לפועלי צדק כלו' איחס לו מדת הצדקה על פעולתו שפעל עמי ולא כגמולי והמופת על זה מעצות מרחוק כנ"ל וילמוד סתום מן המפורש: