אוצר מדרשים, מדרש תמורה, הקדמה

מדרש תמורה בשלשה פרקים, מיוחס ל ר׳ ישמעאל ול ר׳ עקיבא , הוא דרוש לשבת סוכות מיוסד על הפסוקים בקהלת (ג' א' – ח'): לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת וגו׳ עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם – בס"ה כ"ח זמנים או "עתים", מזכירו לראשונה הרב ה מאירי בספרו בית הבחירה על אבות (פתיחה דף ט״ו ע״ב) בשם מדרש תמורות , ור׳ אברהם אבולעפיא בספרו חיי עולם הבא קוראו בשם ספר תמורה (עי׳ רב פעלים צד 123) .

עיקר הדרוש להראות כי לכל יש תמורה חוץ מאחד שהוא הקב"ה. המדרש נדפס ראשונה ע״י בעל שם הגדולים בסוף ח״ב (ליוורנו תקמ"ו), וע״י ר״א בן הגר״א עם אגדת בראשית (ווילנא תקס״ב), ובספר ילקוט הרועים , וע״י יעלינעק בבית המדרש ח״א. ולפי דעתו נתחבר מדרש תמורה במאה הי״ג, והמחבר השתמש בספרי הראב"ע ובספר הנפש של גאלינוס (עי׳ אוצר ישראל ע׳ תמורה ) .