אוצר המלך קצב

ב' נוסחות ודרכו כמה פעמים להעתיק במקום אחד נוסחא אחת ובמקום אחר נוסחא הב'. וכפי הנוסחא דכאן שהוסיף עוד מלת מות יומת. היה נראה לי דאין הדרש מרוצח הוא רק ממות יומת וכונתו לדרשת הספרי זוטא המובא בילקוט [פ' מסעי סו"ס תשפ"ז] יכול אשה עוברה מאריכין לה עד שתלד ת"ל מות יומת המכה יכול אם כו' בת תשעה חדשים יאריכו לה עד שתלד ת"ל מות יומת או כו' ת"ל מוח יומת מכל צד ע"כ. ודרשו כל זה מכפל הלשון מות יומת. ומלת המכה שכ' בפעם הראשון נראה דט"ס הוא. כי זהו מלשון הכתוב דבאיבה הכהו ואחריו נאמר רק עוד פעם אחד לשון מות יומת בריחוק איזה פסוקים על לא תקחו כופר. וכאן דריש אח"כ ב' פעמים מות יומת, ע"כ נראה דמלת המכה ט"ס מהקודם שם שדרשו כמה דברים על מות יומת המכה ע"ש. ואח"כ באו לדרוש בזה ג' פעמים מות יומת הקודמים לאחר רוצח הוא

[קלד] והנה דרשו כאן בהדיא מהאי מות יומת דקאי אאשה מעוברת ואינו ממשמעות סתימות הלשון דרוצח הוא. והקרוב בעיני דגם במכילתא כוונו לזה וחסר מלות מות יומת. או דנקט התחלת הלשון וכונתו לסיפיה ויש כן כמה פעמים. ולזה כוונו במה שכתבו לתלמודו בא דכונתו למה שכתב במקומו לדרוש זה על מעוברת. וידוע דרמב"ם קורא לספרי זוטא מכילתא כי הוא מכלל ספר המכילתא שהיה בידו מספר שמות על סד התורה. כמו שכתב בהקדמת חיבורו. ומכילתא שבידינו שהוא רק על ספר שמות הוא מה שהיה לפני רבותינו הקודמים שבצרפת ואשכנז עי' רשב"ם [ב"ב קכ"ד ב'] ד"ה בשאר. וכן בעל הילקוט שמעוני שהי' מחכמי אשכנז בזמנו מביא מהמכילתא רק בספר שמות לבד [כי כמדומה לי מאיזה הוכחות שציוני המקומות שבגליון שם הוא מהמחבר עצמו רק ציוני הדפין בגמ' נוספו מאחרוון]. ועל ספר במדבר היה להם קובץ בפני עצמו ממנה בלי שם, ויען הוא מדרש המקראות להלכה דוגמת הספרי כינוה ספרי זוטא. ומביא ממנה בילקוט תדיר וכן הר"ש בפירושו לזרעים וטהרות בכמה דוכתי. וגם רש"י סנהדרין [כ"ט ריש ע"ח] ד"ה ולא שכתב ולשון זה מצאתי בברייתא דספרי ולא בספרי שלנו. כוון לקובץ זה שכן הוא בילקוט {פ' מסעי סי' חשפ"ח] ד"ה ויפל בשם ספרי זוטא. ועי' רש"י בחומש [פ' שמיני י' י"ט] שכתב זו מצאתי בספרי לאותו של פנים שני כפי הנראה כוון גם בזה לאותו קובץ שהי' כתוב לפניו שם בפ' מטות על פסוק ויאמר אלעזר. ואף שלא נמצא זה בילקוט שם בשמו לא הכל העתיק. ועי' בהר"ש [פ"א דתרומות מ"ה] מביא מספרי זוטא על פסוק מעשר בנ"י אשר ירימו, ובילקוט [פ' קרח סי' תשנ"ח מביא משמו על פסוק זה ואין שם לשון דבהר"ש וכן בכמה דוכתי. ובערוך ערך ברדס מביא מדרש פנים אחרים של וישלחו לענין ציצית וכן בערך טג וערך גילה [ושם כתב בספר וידבר בפנים אחרים כו'] וערך קטף האחרון [ושם כתב במדרש ספר וידבר בפנים כו'] ועי' פרק האחרון [שם כתב בספרי במדבר סיני שהוא כעין מדרש וישלחו. ופשוט דהוא ט"ס וצ"ל במדרש וישלח שהוא כעין הספרי במדבר סיני. דלא יאמר על הספרי שהוא כעין מדרש וגם דאין זה כלל בספרי] וכולם שמות מיני בגדים הפטורים מציצית וספר וידבר ר"ל ספר במדבר והשם וישלחו הוא מכנה כן הספרי במדבר כפי שמתחיל בפסוק וישלחו מן המחנה כמו שתראה בערך יחניף כתב בוישלחו בסו"פ אלה מסעי כו' ותמצא זה בספרי שם, [פיס' קס"א] ושם ערך זרז א' ובריש וישלחו אין ש' כו' ובהפלאה שבערכין ממהר"י ברלין בערך זה כ' דב' תיבות אלו צריך תיקון קצת ע"ש. נראה דלא ידע ביאורם וחשב דהוא איזה ט"ס ולא ידע לתקן. וחידוש על גדול כמותו שעשה חיבור על ספר הערוך ולא הרגיש בכל הני דוכתי שמביא שם ספר וישלחו. והי' דרכם לקרות הספר על שם התחלתן כמו מדרש ויכולו מדרש ויושע מדרש ויסעו וכדומה. ותמצא לשון זה דערוך שם בריש הספרי בר"פ נשא פ"א. [בערוך דפוס חדשים השמיטו ב' מלות אלו שלא ידעו פתרונם בצירוף השמטת לשון הערוך לציון הגמ' שהשמיטו בכל הספר וקלקלו כמה פעמים. ופעמים קראו ספרי כמו שנקרא בגמ' [סנהדרין פ"ו רע"א] ובכמה דוכתי. והפנים אחרים הוא הספרי זןטא כנ"ל שקוראו רש"י פנים אחרים מספרי. [ובהר"ש [פ"ח דפרה סוף מ"ז] כתב בהג"ה עיין בוישלח זוטא תמצא משניות כיוצא באלו. צ"ל בוושלחו. וכונתו ללשון ספרי זוטא כמובא בילקוט [פ' חוקת סי' תשס"א] ד"ה הנוגע דאיתא עוד הרבה דברים דהוא אומר מטמאיך כיוצא דשם משנה ב' עד משנה ח'] ומשמע דהוא על ספר במדבר לבד. וכן הילקוט מביאו רק בספר במדבר ולא בספר דברים, וההוא דערוך