אוצר המלך קח

עוררו גם על ספר המדע. ואפשר כי אין כונתו להביא הכל מדרך המופת אבל מצד שנודע אלינו כי הארץ לעולם עומדת וכן הגלגלים ועם היות חד חרוב, קבלו רז"ל שעתיד הקב"ה לחדש עולמו ועוד יהיו שמים חדשים וארץ החדשה ובלאו הכי דעת רבינו בפרק ב' לא נראה כן יעו"ש היטב שסובר דהם תמידים עי' שם ובהגה]. והנה הגלגל סובב הולך עד אין קץ מעת שנתחדש, ולכן גם לכחו ית' נמשך זה שנודע אלינו שאין קץ וכו' ואין ראייתו על שאין לו תחלה כלל. ומצאתי לר' יעב"ץ ז"ל [שם אות יו"ד] כתב ג"כ להליץ בעדו. וכתב אע"פ שהוא רחוק כונתו על פי דברי המדרש שהי' בונה עולמות ומחריבן כו' יעי' שם שהאריך בלשונו הצחה. ולא ידעתי מה הוא סח כלל ובמה נתיישבו דבריו. ואם הי' בורא עולמות גם קודם זה. מ"מ אין ענין זה קדמון אצל מחודש ומעת ההתחדשות עד עכשיו זמן מוגבל שיש לו קץ וסוף. ובמה איפוא התפאר כי מצא להוציא הלעז מדברי רבינו. ואמנם מה שכתבתי קצת המלצה בעדו כנ"ל

הלכה י'

מהו זה שביקש כו'. הרדב"ז חלק ב' (לשונות הרמב"ם סימן רנ"ב] הביא הגהת אחד מגדולי הדור שכתב שבספר ישן מדויק מצא כתוב וזהו שביקש כו' והרד"ע כתב שגירסא וזהו שביקש יותר מבואר עיין שם] והרב ז"ל השיב כי נוסחת ספרים שלנו מדוייקים עיין שם. ועי' שם במקצת על דרך הסוד. ועיין בסוד פנים ואחור בשו"ת באר שבע (סימן ע"ד] עי' שם

הלכה י"א

כך אמרו חכמים אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה הוא בפרק אין דורשין [דט"ו ע"א]. וכתב רש"י ז"ל דלא גרסינן ולא עמידה. משום דקאי התם אמט"ט דמלאך הוה דנקראים עומדים, רק דאין להם ישיבה כדאיתא בירושלמי [רפ"ק דברכות] המלאכים אין להם קפיצין ומאי טעמא קרבת אל חד מן קמיא קימיא, וצל"ע בזה בשמות רבה [ר"פ כ"ה] רצה עושה אותם יושבים שנאמר וישב תחת האלה, ובאמת בגמרא משמע נמי רק למעלה אין להם ישיבה אבל למטה יש להם ישיבה כהך דוישב תחת האלה, אבל הירושלמי דקאמר אין להם קפיצין קשה, ואמנם רבינו ז"ל שפיר גרס לה וסובר דקושטא דאין להם עמידה והא דנקראו עומדים על דרך משל, [ומט"ט עיין ברלב"ג ריש משלי שהוא שכל הפועל הנודע לפלסופים שממנו הנבואה, כי מט"ט בלשון יון אם וכן הכתוב קראו אם. כענין בעטרה שעטרה לו אמו וכן שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך יאמר אביך על ה' ואמך על שכל הפועל יעו"ש. ולפרש דברי הגמרא הנזכרת בזה אכ"מ: פרק ב' הלכה ג'

צורתן קבועה לעולם: הנה רז"ל ובפרק חלק] אמרו שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב דאח"כ העולם מתמוטט. וכן הוא בכתוב ישעי' נ"א] כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, ופירש"י ד"א כו' וראו כמה הם חזקים ובריאים ואעפ"כ יבלו כו' עיין שם. אמנם הרד"ק הקשה על זה כי אם העולם אובד איך תהי' ישועה וצדקה אם אין נברא, ואיך מסיים הכתוב וישועתי לעולם תהי', ומביא בשם אביו שפירש שהוא על דרך הפלגה כלומר קודם אחריב העולם משאבטל ישועתי וכמו שאלו קיימים כן תהי' ישועתו קיימת. עיין שם עוד פרושים והוא נסמך בדעת רבינו פה. אמנם דעת רש"י ז"ל לפרש המקרא כפשוטו הוא דעת רז"ל. ועיין במהר"י אברבנאל שפירש הכתוב כי לפי שהעולם יפסד באחרית אלף הששי והארץ כבגד תבלה. א"כ מוכרח שישועתי לעולם תהי' ר"ל לעולם מיושב ובהכרח שיושיעם אלו תוכן דבריו. והנה נתכוון בזה ליישב דברי רז"ל כי העולם יחרב מקושיית הרד"ק והודה לו כי כשיחרב העולם לא יהי' שייך צדקה וישועה אבל הונח לו בהוצאת מלת לעולם ממשמעה. אבל אין זה במשמע. ולא אדע לדעתי איך נעלם מהם ענין עולם הבא המפורסם בדברי רז"ל, והוא מפינות האמונה וזהו באמת תכלית הישועה והצדקה. ואמרו באבות העולם הזה כפרוזדור כו' כי הוא יחרב ויבש, והיכן אריכות ימיו לעולם שכולו ארוך כדאיתא בקדושין. שאין בו לא אכילה כו' כדאיתא בברכות. כי אינו על ענין וסדר העולם הזה כלל. ועל זה תקנו לומר מן העולם ועד העולם כדאיתא ובפרק הרואה שלא יאמרו אין עולם אלא אחד. והן הם השמים החדשים שזכר