אורח לחיים צא

עליכם השכינה באחרית הימים ואח"כ כשראה שנסתלקה הימנו השכינה אמר הקבצו בני יעקב כולכם ביחד ושמעו כלומר תאמרו שמע אל ישראל אביכם ועיין בסידור האר"י ז"ל בק"ש ואח"כ אמר הוא בשכמל"ו שהמשיך עליהם השכינה מדת יראה

יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ישתחוו לך בני אביך להבין מה שאמר אתה מלת אתה הוא מיותר ונראה דידוע דכל מגמותינו הוא לחבר מדת מלכות ה"א אחרונה שבשם אל הוא"ו מדת אהבה וכבר כתבתי בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מו' דוב בער זללה"ה שהאדם א"צ רק לראות שיהי' לו יראה בשלימות ואהבה בא לו אח"כ ממילא כי בחינת אהבה הוא בחי' דכר ובחי' יראה היא בחי' אשה יראת ה' ודרכו של איש לחזור אחר אשה עכ"ד ונמצא מי שהוא עושה כך בכל העבדות והתורה והתפלה ורואה שיהי' לו יראה בשלימות ואח"כ בא לו בחי' אהבה ממילא נעשה יחוד בחי' יראה ה"א אחרונה אל וא"ו מדת אהבה וזהו יחוד הוי"ה ואדני וכנעשה יחוד זה אז יתפרדו כל פועלי און ונעשה לכל אחד רצונו ועיין בהקדמות תיקונים וז"ל וכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון ואקמוהו אל תקרא ידך אלא יודיך ואינון יו"ד יו"ד מן הוי"ה ואדני עכ"ל וכן הוא בסידור האר"י ז"ל וידוע דמדת מלכות מרומז במלת יהודה ואתה נק' הוא"ו של השם וז"ש יהודה אתה כשנתקרב יהודא אל אתה ונעשה יחוד הוי"ה ואדנ"י וזהו יודוך אחיך ר"ל השני יודי"ן של הוי"ה ואדנ"י אחיך נתחברו יחד כי אחיך הוא כמו אחת אל אחת ואז כשנעשה יחוד הוי"ה ואדנ"י ידך בעורף אויביך ויתפרדו כל פועלי און והנה בתרגום אונקלוס פירוש בך יודון אחיך עכ"ל והוא דבר שאין לו פירוש ונראה שהוא מפרש כך דידוע דמדת מלכות הוא עולם הדיבור כמ"ש בספר יצירה וקבען בפה וזהו בך ר"ל ך"ב אתווין שבמדת מלכות יודון אחיך וישתחוו לך בני אביך

זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון עיין פירש"י ז"ל וירכתו על צידון סוף גבולו יהא סמוך לצידון ירכתו סופו כמו ולירכתי המשכן עכ"ל ויש לפרש לשון ירך ממש וע"ש שהי' עוסק בפרקמטיא והי' תומך ליששכר אחיו שהי' עוסק בתורה ונקרא תמכי דאורייתא וכמו שהירך הוא תומך להגוף כן הוא הי' תומך ליששכר אחיו שהי' עוסק בתורה וכמ"ש הזוהר בפ' וישלח דף קע"א וז"ל תא חזי כמה עקימו וחכימו אתחכם בההוא לילה ההוא דרכיב נחש לקבלי' דיעקב וכו' מה עבד מיד ויגע בכף ירכו דאתחכם לקבלי' אמרו כיון דאתברו סמכין דאורייתא מיד אורייתא לא אתתקף וכדין יתקיים מה דאמר אבוהון הקול קול יעקב והידים ידי עשו וכו' וכד חמא דלא יכול לה לאורייתא כדין חלש תוקפא דאינון דסמיכין לה וכו' עכ"ל ועיין בזוהר פ' זו בפסוק זה וז"ל אמר ר' חזקי' ירכתו דילי' מטין על ספר צידון ותחומי' פריש לה הוא אתר ופרקמטי' דכל מארי סחורתא סחרין ותייבין בסחורתיהו לההוא אתר עכ"ל הרי שמפרש לשון צידון שכל הצדדים מסחורות פונין לההוא אתר וכן יש נפרש לשון צידון על יששכר גופי' שכל השבטים פונין אליו והכל צריכין למארי דחיטי ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים והמה סנהדרין וממנם יוצאי הוראה לכל ישראל וזהו וירכתו שהי' בבחי' ירך ותומך על צידון ליששכר שהי' עוסק בתורה וכל צד ישראל אליו פונין להנות מאור תורתו ומה שכתוב על צידון יש לומר שהי' בבחי' ירך אל יששכר והי' בבחי' מעלה עליו וכמ"ש בזוהר שם דף רמ"ב שהי' בירך לזבולן קודם יששכר עבור זה ע"ש

יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד עיין פי' רש"י ז"ל ונראה לפרש דהנה השי"ת ברא את האדם מן העליונים והתחתונים גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים וכל דבר שבעולם נמשך להשורש שלו והגוף חפץ בתענוג עולם הגשמי והנשמה חפיצה לדבק בעולם התענוג הרוחני וברא יצר הרע המסית לאדם להמשיך לאדם אחר תענוג הגוף ויצר הטוב המדריך אותו להמאוס בתענוגי הגוף ולהדבק בתענוג התענוגים וכשאדם מואס בתענוגי העוה"ז ובוחר בתענוגי הנשמה בתורה ובמצות יש לו שכר גדול הצפון