אורח לחיים פו

הי' חסוכי בנים ואם לא הי' נולדו לו קודם הי' מותר ג"כ בשנת רעב ע"ש שכתוב שאין זה אלא אסמכתא בעלמא ולי קשה איפכא מנ"ל דאם הי' חסוכי בנים מותר אימא דאף לחסוכי בנים אסור כמשמעות הכתוב וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא וכו' אבל בשני הרעב אף ליוסף שהי' חסוכי בנים נמי אסור ונראה דבאמת ילפותא גמורה כמשמעות הגמרא וכל הפוסקים שכתבו אסור דהנה יש לדקדק בלשון הכתוב שאמר וליוסף יולד שני בנים וכו' למה כתוב שני בנים הו"ל למימר וליוסף יולד בטרם תבוא שני הרעב ולמה אמר שני בנים אלא דבזה בא נלמדינו דלחסוכי בנים מותר לשמש ומה שאמר וליוסף יולד שני בנים ר"ל שניהם נולדו בטרם תבא שנת הרעב אבל אם לא הי' נולד השני קודם שנת הרעב הי' אסור לשמש כיון שכבר הי' לו א' ויצא מכלל חסוכי בנים אף אם לא קיים פרי' ורבי' אעפי"כ כיון שיש לו אחד יצא מכלל חסוכי בנים וכן דעת בעל נחלת יעקב ע"ש לפי דרכו ולכך לא אמר בלשון הזה תנא מי שלא קיים מצות פרי' ורבי' מותר לשמש אלא ללמדינו כנ"ל לכך אמר בלשון חסוכי בנים ר"ל שאין לו כלל אבל אם יש לו אף אחד אסור לשמש ולכך אמר וליוסף יולד שני בנים בטרם וכו' ר"ל שניהם נולדו קודם שנת הרעב אבל אם לא הי' נולדו שניהם הי' אסור לשמש אחר שהי' לו אחד ויצא מכלל חסוכי בנים. וא"כ ממילא מובן מכאן דלחסוכי בנים שאין לו כלל מותר לשמש כדברי הברייתא

וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחי' ולא נמות והנה מתחילה אמר וירא יעקב שראה באספקלריא של קודש כפי' רש"י ואח"כ אמר הנה שמעתי וכו' ונראה דהנה הי' ידוע להם שע"כ הם צריכין לגלות כמו שאמר לאברהם אבינו ע"ה כי גר יהי' זרעך בארץ נא להם ועבדום וענו אותם וכו' רק שלא הי' יודעין האיך יהי' מקום הגלות כי נאמר סתם בארץ לא להם וזהו שראה יעקב באספקלריא של קודש כי יש להם שבירה וגלות במצרים וזהו וירא יעקב כי יש שבר במצרים ר"ל כי יש להם שבירה במצרים וזהו ויאמר לבניו למה תתראו ר"ל למה תחזיקו עצמכם במדריגת חכמה כי חכמה הוא בחי' ראי' ומי שהוא במדרגת חכמה אין בו שבירה וזהו למה תתראו הלא ע"כ צריכין לגלות והנה שמעתי כי יש שבר במצרים ר"ל כי יש שם מזון ודגן במצרים לכן רדו שמה לגלות ושברו לנו משם ר"ל יהי' לנו השבירה והגלות משם במצרים ולא משאר ארצות כי יש שם לחם וזהו ונחי' ולא נמות ר"ל עכ"פ נהי' בגלות במקום שיש שם לחם ונחי' ולא נמות ברעב וכן הי' באמת כי היו במצרים כמנין רדו

ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ וכו' להבין שאמר השליט על הארץ כוונתו בודאי ששליט על עם הארץ ולא כתיב עם הארץ כמו שאמר אח"כ הוא המשביר לכל עם הארץ ונראה דאמרו רז"ל במס' מ"ק דף ט"ז מי מושל בי צדיק שהקב"ה גוזר גזירה ומבטלה וזהו צדיק מושל יראת אלהים ועיין מה שכתבתי בפ' בלק על פסוק לא איש אל ויכזב וכו' פי' הפסוק מי זה אמר ותהי אדני לא צוה והעולה משם שהצדיק שהוא בבחי' זה הוא המושל על מדת מלכות ומנהיג כרצונו וזהו מי זה ר"ל מי שהוא בבחי' זה אמר ותהי ר"ל שיאמר הדבר ותהי הדבר ההוא אדני לא צוה ואדני כתיב באלף דלת מדת מלכות ר"ל אעפ"י שמדת מלכות לא צוה כן רק שהוא בבחי' זה מדת יסוד מושל על מדת מלכות ומנהיג מדת מלכות כרצונו וכחפצו וזהו צדיק מושל יראת אלהים מדת מלכות מדת יראה צדיק מושל ביראה מדת מלכות ומנהיג כרצונו וידוע שבחי' צדיק נק' יסוד ומדת יראה נק' ארץ וזהו ויוסף ר"ל הצדיק הוא השליט על הארץ על מדת מלכות שנק' ארץ ומנהיג מדת מלכות כרצונו וחפצו הוא המשביר לכל עם הארץ דהנה אמרתי פירוש הפסוק ברבות הטובה רבו אוכלי' ואין כשרון לבעלי' כי אם ראות עיניו ע"פ דאמרו רז"ל במס' ברכות דף י"ז בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם כלו ניזונים בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש כו' והנה ראינו התחלת התקבלות השפע מכל