אורח לחיים עד

להוליד ואם אין ר"ל ואם אתה תאמר שאבוא בעצמי לאין מתה אנכי הוא אצלי שבירה גדולה שצריך אני שבירה גדולה נשבור עצמי שהיא מעולם העשיה ותשובת יעקב אבינו ע"ה אליה התחת אלהים אנכי וכו' שאוכל להמשיך אליך אשר מנע ממך פרי בטן ואת בעצמך תראי תזכי ותבא על ידי תפילתך ומעשים טובים קבלת היסורין כמו שפירש"י שאמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה ועי"ז תזכה בעצמך לקבל מן האין ממזלא עילאה

והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן עיין פי' רש"י ז"ל ולפי פירושו וישת לו עדרים לבדו מיותר כי הוא זה הנאמר למעלה וכמו שפי' רש"י ז"ל בעצמו על וישת לו עדרים כמו שפירשתי עכ"ל נראה דהנה ידוע מ"ש בזוהר דיעקב אבינו ע"ה אחיד בתרין סטרין בחסד וגבורה והמתיק הדינין והגבורות בחסדים ונעשה רחמים שהוא דרגי' ממוצע בין החסד והגבורות כמ"ש בזוהר דף קס"א ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון וכו' וז"ל ונטיל ליה לעדבי' מקל לבנה לח היינו דרגא חוורא דסטר ימינא ולוז וערמון היינו דרג' סומקא דסטר שמאלא ויפצל בהן פצלות לבנות דאעבר דינא מן דא ואתחבר ליה בימינא (ר"ל שהמתיק הדינין בחסדים) והוא עאל בינייהו ונטל לון כחדא ואתעביד כלא חד בתרי גווני ועם כל דא מחשוף הלבן דיתגלי חוורא על סומקא ע"ש עכ"ל וידוע דכשבים הוא ממדת תפארת וזהו והכשבים הפריד יעקב לחלקו נטל מדת תפארת כלול חסד וגבורה ויתן פני הצאן אל עקוד ר"ל עקידת יצחק מדת גבורה להמתיקם בחסדים מדת אברהם וכל חום בצאן לבן ר"ל כל חום לשון חמימות מדת גבורה וגם לפי פי' רש"י ז"ל לשון אדמימות הוא ג"כ מדת גבורה כלומר כל הדינין והגבורות שהי' בצאן לבן וידוע דמראה לבן מורה על חסדים כלומר המתיק הדינין בחסדים וישת לו עדרים לבדו ואמר עדרים לשון רבים ר"ל אחר שהמתיק הדינין הוא עאל בינייהו ונטל לן כחדא כמ"ש בזוהר שהבאתי שבריר לעצמו מדת תפארת רחמנות כלול חסד וגבורה ולא שתם על צאן לבן ר"נ שלא המשיך על הצאן מדת לבן חסדים לבד רק המתיק הדינין בחסדים ונעשה רחמים

אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת ני שם נדר. עתה קום צא מן הארץ הזאת וכו' עיין פי' רש"י ז"ל אשר נדרת ני וצריך חתה לשלמו שאמרת יהיה בית אלהים שתקריב שם קרבנות עכ"ל ולהבין הלשון אנכי האל בית אל ועיין בתרגום אונקלוס ונראה דהנה כתבתי בפ' וישלח על פסוק ויקרא לו אל אלהי ישראל ודרשו חז"ל במסכת מגילה דף י"ח שקראו הקב"ה ליעקב אל והעונה משם דמדת אל הוא מדת חסד והשפעה כמ"ש חסד אל הוא כל היום ויעקב אבינו ע"ה הי' משפיע תענוג גדול למעלה על ידי מעשים טובים שלו ושהיה יכול לקבל השפע מלמעלה זה הוא תענוג גדול למעלה כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק רוצה הפרה להניק וזהו שקראו הקב"ה ליעקב אל שהוא הוא המשפיע תענוג למעלה על ידי מעשים טובים שלו ועל ידי קבלת השפע שיכול נקבל ומי קראו אלהי ישראל ע"ד ישראל אשר בך אתפאר ע"כ ומלת בית הוא התקבלות וזהו שאמר כאן אנכי האל ר"ל אף על פי שאנכי האל ומשפיע מחסדי ומטובי לכל העולמות אעפי"כ בית אל ר"ל אני מקבל ממך שפע ותענוג ממך שקראתי לך בשביל זה אל שאתה משפיע תענוג למעלה ועל כן אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת וכו' צריך אתה לשלם ולהביא קרבנות ותשפיע תענוג למעלה כנ"ל. פרשת וישלח

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום עיין פי' רש"י ז"ל מלאכים ממש ומנ"ל לרש"י זה שהם מלאכים ממש ואפשר לומר דכתוב בפ' ויצא בסוף הסדרה ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהי' ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם