אורח לחיים מא

שהיתה טהורה במחשבה ובמעשה רק ע"י הסתרת פרעה שהיא גרמה ההסתר היתה טהורה במחשבה ובמעשה אבימלך היתה טהורה במחשבה ובמעשה ועל ידי מעשה שניהם אמר הקב"ה דין הוא שתפקדה שרה כנ"ל

הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה ובתרגום אם את לצפונא אנא לדרומא ואם את לדרומא אנא לצפונא מה שאמר שני רוחות אלו ולא חמר למזרח או למערב ונראה דהנה איתא בזוהר הקדיש דף פ' דלוט הוא יצה"ר ואברהם הוא הנשמה והנה שמעתי בשם הבעש"ט ז"ל פירוש הגמרא דשבת דף ע"ה שוחט משום מאי מחייב רב אמר משום צובע כו' ופי' התו' אשוחט דעלמא קאי ומה בעי תו' בזה אלא דבעי לומר דרך רמז דקאי על מלאך המות דלעתיד ישחוט אותי השי"ת ואמר משום מאי מחייב הלא ברא אותו השי"ת להסית לבני אדם כדי שיהא שכר ועונש וא"כ עושה רצון קונו ומשום מאי מחייב וזהו שפי' התו' אשוחט דעלמא קאי ר"ל על מלאך המות ששוחט לכל עלמא משום מאי מחייב הלא נברא בשביל זה להסית לבני אדם ואמר רב דחייב משום צובע ר"ל שצובע עצמו ומסית לבני אדם שיעשה מצות ומראה להם פנים כאלו עושים מצות והוא לא נברא אנא להסית לבני אדם שיעברו עבירות ולא שיצבע את עצמו כמו אוהב נאמן איש טוב ומסית לעשות מצות ובשביל זה לא נברא ועל כן חייב ודפח"ח וזהו שאמר הנשמה אל היצה"ר הפרד נא מעלי כלומר שיהי' פרידות בינינו ולא שתעשה עצמך כאוהב נאמן ומראה על עבירות שהם מצות ומסית לעשות מנות אלא שאדע שיהיו פרידות ביני ובינך ובזה לא אשמע לך אם השמאל ר"ל אם אתה תאמר שאעשה עבירות מסטרא דשמאלא ואימינה אטה עצמי לסטרא דימינא לעשות מצות ואם הימין ר"ל אם אתה אומר שאעשה מצות שהם מסטרא דימין ואשמאילא אטה עצמי לסטרא דשמאלא שלא לעשות מצות שלך וכל זה יהי' אם אדע בוודאי שאת בפרידות ממני ואתה מסית אותי לרעתי ולא אשמע לך וזהו הפרד נא מעני וכו'

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וכו' ופי רש"י ז"ל וז"ל כך עושין ליגיעי מלחמה וכו' ומ"א רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו עכ"ל. ומה שכתוב כך עושין ליגיעי מנחמה לא ידעתי דרך הוא להביא לחם ומים כמ"ש לקראת צמא התיו מים וגם צריך להבין מלת הוציא לחם ויין ולא כתב נתן לו לחם ויין. ואפשר לומר שהוא הוציא לחם ויין לפניו מאיזה כלי וכוונתו לרמז שאברהם ג"כ יוצא לחם ויין כי לחם בגימטריא שלשה הויו"ת וכן מן אברהם יבא שלשה הויו"ת בנקודות שונות כי נקודות אברהם הוא הוי' בנקודות סגל ויצחק הוא הוי' בנקודות שבא ויעקב הוא הוי' בנקודת חולם ובשורשם הם ג"כ שלשה הויו"ת ויין הוא מדת דוד שנתחבר באבהן מדת מלכות ואין שום דין למטה רק ממדת מלכות ויין הוא דין לרמז על דוד מדת מלכות שיצא גם כן ממנו

אחר הדברים האלה הי' דבר ה' אל אבר במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד. מנת לאמור אין לו פי' ועיין פירוש רש"י ז"ל אחר שנעשה לו נס שהרג את המלכים והי' דואג ואמר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי לכך אמר לו המקום אל תירא אברם אנכי מגן לך מן העונש שלא תעניש על כל אותן נפשות שהרג ומה שאתה דואג על קיבול שכרך שכרך הרבה מאוד עכ"ל: וצריך להבין שאברהם שהי' אוהב השי"ת ועובד אותו מאהבה בוודאי לא הי' כוונתו על קיבול שכר אפילו לעולם הבא ואיך דאג על קיבול שכר וגם נראה מרש"י ז"ל שהי' ירא על קיבול שכר ושהי' ירא ג"כ מעונש על כל הנפשות שהרג ועל שני דברים היה ירא אברהם ואפשר לומר שלא הי' דואג אברהם על חסרון שכר עולם הבא אלא הי דואג שמא הקב"ה שונא אותו ועשה לו נס כדי לקיים ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו ואמר לו הש"י אל תירא ומפני שכתוב בפסוק שני דברים הי' דבר ה' אל אברם כלומר שהי' לו לאברם מדת יראה הנק' דבר ה' וגם כתוב לאמור ומלת חמירה הוא בכל מקום בבינה עולם התשובה וכמ"ש כמה פעמים בשם הליקוטי תורה שכתב הרי שאמירה הוא בבינה וכמ"ש אמרי בינה ומזה כתב רש"י ז"ל שהי' ירא אברם שני דברים וזהו הי' דבר ה' אל אברם שהי' ירא אברם במדת