אורח לחיים שמא

אלה

הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף וכו' ואיתא במדרש דברים הוא מלשון דבורה מה דבורה הזו דובשה לבעלה ועוקצה לאחרים כך הן דברי תורה וכו' ונראה דאמרינן בגמרא נדרים דף פ"ח חמר רב יהודא אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו עד שפירשו הקב"ה בעצמי דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי ולהבין למה החכמים והנביאים לא הבינו טעם הדבר על מה אבדה הארץ עד שהוצרך הקב"ה לגלות הטעם ונראה דאמרינן בגמרא דיומא דף נ"ד תנא רבי יהודא אומר חמשים ושתים שנה לח עבר חיש ביהודא שנאמר על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי חיש עובר ונא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו בהמה בגימטריא חמשים ושתי' הווי ותנא רבי יוסי אומר שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל וחמר רבי יוחנן מחי טעמא דרבי יוסי אתיא ברית ברית וכו' והנה כבר כתבתי פירוש לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא נשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה כי האדם אין צריך לראות רק שיהיה לו יראת ה' בשלימות היינו יראה תתאה שלא יפול לתאות העולם הזה אשר הוא מכוחות היצר הרע ולא יוכל לעבוד השי"ת אם ידבק ח"ו ברע אבל מקודם שבא ליראה זו צריך להיות לו יראת עונש היינו יראת הגוף דהיינו שיקיים מצות הבורא וגם יזהר מל"ת מחמת יראת עונש ומזה היראה יבא אח"כ ליראת ה' יראה תתאה שנברא העולם בשביל זה כי כמו שהגוף הוא מלבוש אל הנשמה כן יראת הגוף היינו יראת עונש הוא מלבוש ליראת ה' ובאמת יראת עונש הוא שלא לשמה ואינו עבודה כלל עפ"י השכל כי עובד את עצמו בכלל עבודתו וקיום מצותיו מחמת שירא מעונש רק אעפ"כ נקרא צדיק שאינו גמיר אם מקיים התורה והמצות מחמת עונש כמ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי' וזה העובד מיראת עונש יש לו ג"כ אמונה וזהו לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא נשמה היינו בתחילה יעבוד מחמת יראת עונש היינו שלא לשמה ומתוך יראה זו בא לשמה ליראת ה' ועיין בפרשת בראשית מה שכתבתי על פירוש רש"י ז"ל בפסוק תדשא הארץ דשא וכו' עץ פרי שיהא טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא ונתקללה עכ"ל מה שייכות חטא הארץ אל האדם שיאמר השי"ת לאדם ארורה האדמה בעבורך שהשי"ת צוה לארץ שתוציא אילנות שיהא טעם העץ ופריו שוים היינו שיהא תוכו כברו וכמו טעם הפרי הבאה משרף האילן הפנימי כן יהיה טעם העץ בחוץ ואם הארץ היתה מוציא כך גוף האדם אשר לקח מן הארץ היה ג"כ תוכו כברו והיה תמים וכתיב תמים תהיה עם ה' אלהיך והיינו שיהא תוכו כברו ונמצא היה הגוף ג"כ מסייע אל הנשמה לעבוד השי"ת ולעמוד נגד היצה"ר וטובים השנים מן האחד אבל כשחטאה הארץ ונא עשתה כך ונמצא אדרבה הגוף מסייע אל היצר הרע ולא היה כח באדם לעמוד נגד היצר והגוף וזהו גרמה הארץ ע"כ אמר השי"ת לאדם ארורה האדמה בעבורך שהיא גרמה לך וע"כ פי' רש"י ז"ל לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא ונתקללה עבור גוף האדם אשר