אורח לחיים שיב

את ישראל אל עולם התשובה ודברי חכמים בנחת נשמעין ע"ש והשכינה נקרא כנסת ישראל שכולל נשמתם ולפי דברי התיקונים שהבאתי שבחטאם גרמו קלנא לשכינה מה שהכו את הסלע וזה הקלנא לשכינה התחיל תיכף כשאמר להם שמעו נא המורים והי' מבזה חת ישראל וע"כ הוצרכו למחאה לסלע ולא הגביהו השכינה כנסת ישראל בדברי חכמים בנחת חל עולם התשובה ושניה חמת שמעו נא המורים והכאת הסלע המה קלנא ואלוני לא גרמו קלנא לשכינה אנא היו מגביהים את ישראל אל עולם התשובה לא הי' טורחין ישראל בתורה שבע"פ הוא השכינה וגם האדם בעשותו תשובה צריך תחילה נשוב בתשובה תתאה מחמת יראה תשוב ה"א אל וא"ו ואחר הטורח בתשובה מיראה בא תשובה מאהבה ומשם זוכה לבינה שינתן לו חלקו של משה שזכה לבינה ואז הוא דבוק גם חל חכמה ונעשה חילוף וזדונות נעשות זכיות אבל אלו לא גרמו קלנא לשכינה והיו מביאין ישראל לדרגא דלהון שישמע בנחת ויבואו אל עולם התשובה בינה ודרגא דאהרן חכמה לא היו ישראל צריכין למיטרח בתשובה תתאה ג"כ תשובה מיראה והי' בא לכל ח' וא' חלק של משה בלי שום טורח

וימאן אדום נתן את ישראל עבור בגבולו ויט ישראל מעליו להבין מה בא ללמדינו הלא כתוב למעלה ויאמר לח תעבור וכו' וגם בכל הסיפור קשה הלא מה דהוה הוה ונראה דידוע דיעקב אבינו ע"ה נתן נעשו כ תענוגי עולם הזה ולא לקח מן העולם הזה רק צורך העבודה והתענוג שהוא בעצמו עבודה שאיני מתכוין להנאת גופו רק לשם שמים ומקיים בתענוגי העולם הזה בכל הנאתו בכל דרכיך דעהו כמ"ש בש"ע א"ח סימן רל"א ע"ש ואעפ"י שמרבה בתענוגי עולם הזה כיון שאינו מתכוין להנאת גופו רק לבו לשמים זהו עבודה ממש וע"כ כתוש בחובת הלבבות שאין שום דבר בעולם שאין נכנס בגדר צווי ואזהרה ר"ל אף דברים המותרים אם אינו מתכוין להנאת גופו רק נבו לשמים ומקיים בכל דרכיך דעהו אע"פ שהוא נרא' שהוא דבר רשות נכנס לגדר צווי ואם מתכוין להנאת עצמו אעפ"י שהוא מותר נכנס לגדר אזהרה שלא לעשותו והנה משה רבינו ע"ה רצה שיניח אדום את ישראל עבור בגבולו ר"ל שיתן מתנה מחלקו שנתן לו יעקב תענוגי עולם הזה לבני ישראל תענוגי עולם הזה המותרים כי נא הכל שוים בזה שיכוונו לבם לשמים בהנאת גשמיות ויתן להם מחלקו מתנה תענוגי עולם הזה המותרים ואמר נו נעברה נח בארצך כלומר בגבולך נא נעבור בשדה וכרם ר"ל לא נעבור מדברי תורה בשדה וכרם אעפ"י שיהי' תענוגי הגוף לא נעבור מד"ת וזהו נא נטה ימין ושמאל מדברי תורה כמ"ש וזהו דרך המלך מלכו של עולם נלך בתענוגי הגוף אף במותרים וזהו וימאן אדום נתן לשון מתנה את ישראל שיקחו תענוגי עולם הזה המותרים עבור בגבולו ר"ל גבול שגבלו הראשונים יעקב שנתן לו תענוגי עולם הזה ויט ישראל מעליו ר"ל מי שהוא בבחי' ישראל נטה עצמו מתענוגי עולם הזה המותרים רק לעבוד השי"ת בזה כנ"ל

ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס והי' חם נשך הנחש את חיש והביט אל נחש הנחושת וחי להבין בתחילה אמר וראה אותו וחי ואח"כ אמר והביט אל נחש הנחושת וחי ונראה דאמרתי פי' הפסוק אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה ע"ד משל האב משנה חת בגדיו ומפחיד את בנו לראות אם הבן יקרא אותו שיעזרהו ויצילהו ואם הבן קורא לאביו שיצילהו אז תיכף מראה אביו א"ע אליו וינצל מן הפחד והצער ההוא אבל כשאינו קורא לאביו אז אביו מניח אותו בצער ובפחד וכן כשבא על אדם איזה צער ח"ו ואם הוא משים על לב שהכל מאתו ית' וקורא להשי"ת אז הוא פטור מהצער בחושבו שהכל הוא מאתו ית' ובוודאי עשה לו השי"ת לטובתו ובזה הוא ממתיק דינים ונפטר מהצער אבל כשאינו מרגיש שהכל מאתו ית' ועוסק בפעולות הגשמיות אז אינו נפטר מהצער וזהו שהתפלל דהמע"ה אתה סתר לי ר"נ כשאתה סתר לי ואין אני מרגיש שאתה עשית זאת אז מצר תצרני (וסיום הפסוק כתבתי במקום אחר) חבל כשאני מרגיש שמאתך הכל אז אין אני ירא מהצער ואיתא בר"ה במשנה דף כ"ט כיוצא בדבר אתה