אורח לחיים רפז

שהשכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה וזהו שאמר פה היא מדת מלכות השכינה אל פה ר"ל פיו של משה אדבר בו שהשכינה היתה מדברת מתוך גרונו וגם אמרו רז"ל כל הנביאים התנבאו בכה מוסף עליהם משה שהתנבא בזה הדבר ואמר הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה פי' על זה כי כל הנביאים התנבאו כמו שנאמרה להם הנבואה ולא היה כח בידם לשנות איזה דבר ע"כ התנבאו כה אמר ה' אבל משה רבינו ע"ה שהוא בעלה דמטרוניתא והיה מושל ביראת ה' כרצונו וחפצו וע"כ אמר זה הדבר אשר צוה ה' שהוא דרגא למעלה ממדת מלכות והיה מנהיג מדת מלכות כרצונו עכ"ד ודפח"ח וזהו שאמר ומראה ולא בחידות ר"ל שהי' מאספקלריא דנהרא והיה בעלה דמטרוניתא ומנהיג מדת מלכות כרצונו וזהו שאמר ותמונת ה' ר"ל מדת מלכות יביט ורש"י ז"ל פי' בפ' לך לך בפסוק ויוצא אותו החוצה לשון הבטה מלמעלה למטה והוא היה בעלה דמטרוניתא וזהו ותמונת ה' מדת מלכות יביט מלמעלה ומנהיג מדת מלכות כרצונו ועיין בס' מאורות נתן כי תמונה נקרא מדת מלכות עיין שם

ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה מלת לאמר הוא מיותר ונראה דהנה הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה אמר דשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם והם קל וחומר וכו' שבתורה שבעל פה הם כנגד שלש עשרה מדות שבתורה שבכתב ומדה ראשונה שבתורה שבכתב הוא אל הוא כנגד קל וחמור שבתורה שבע"פ וע"כ כשהתפלל משה על מרים והזכיר והמשיך מדה ראשונה שבשלש עשרה מדות אל נא רפא נא לה השיב לו השי"ת ואביה ירק ירק בפניה הלח תכלם שבעת ימים ודרשת חז"ל וק"ו לשכינה י"ד יום אלא שדיו לבא מן הדין להיות כנדון וע"כ תסגר שבעת ימים כלומר שהשיב לו השי"ת שאתה ממשיך ממדה ראשונה אל נא וכו' והלא מדה ראשונה שבתורה שבע"פ הוא ק"ו ותורה שבע"פ הוא הנהגת עולם הזה וע"כ תסגר שבעת ימים כמו הדין הקל וחומר שבתורה שבע"פ עכ"ל ודפח"ח והנה איתא בליקוטי תורה פרשת כי תשא וז"ל הטעם שזכר משה רבינו ע"ה י"ג מדות כאן בהתפללו על עון עגל ובמרגלים לא זכר רק ט' מדות כי עון העגל הי' הפגם בז"א שהיו כופרים בשם הוי"ה כמו פרעה וכו' אך עון המרגלים היה הפגם בנוק' שהוציאו דבה על הארץ לכן הזכיר שם ט' מדות להמשיך מז"א לנוק' אך כאן מא"א לז"ח עכ"ל ולפי זה צריך להבין כאן במרים שכתוב ותדבר מרים ואהרן במשה וכמו שאמר השי"ת אח"כ ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה א"כ היה הפגם בעולם הדיבור כמו שם במרגלים וא"כ למה הזכיר והמשיך ממדת חל מדה ראשונה שבשלש עשרה מדות והיה די בהזכרת והמשכה מט' מדות כמו במרגלים ואפשר לומר לפי שהתנשאו עצמם והשוו עצמם למשה ואמרו הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר ואף גם שהי' מתכוונים לשם שמים על שפירש מן האשה אעפי"כ סביביו נשערה מאוד וכתוב במשנת חסידים במס' תשובה שהמתגאה פוגם באותיות י"ה מן השם מספר ט"ו כמו מספר גאוה ומשה רבינו ע"ה רצה לתקן זה וע"כ מא"א המשיך לתקן פגם י"ה וידוע דצעקה הוא בלב כמ"ש צעק לבם אל ה' ומחשבה הוא בלב כמו כי תאמר בלבבך וזהו ויצעק משה אל ה' לאמר להמשיך ממחשבה עליונה מדת אל אל י"ה לתקן מחשבת התנשאות ובאמת אין השי"ת מענש על המחשבה רק כל המגבי' עצמו הקב"ה משפילו וזהו השפלה שאמר השי"ת לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא ומדוע לא יראתם וכו' רק שלקתה בצרעת על לשון הרע כמשפט הק"ו שבתורה שבע"פ כנ"ל פרשת שלח

שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל עיין פי' רש"י ז"ל אני איני מצוה לך אם תרצה שלח. להבין למה נתן הש"י הברירה למשה רבינו ולמה לא מנעו