אורח לחיים רנח

ואז יחשב לו הפסקה זו כמו הפסקה של ארבעה ימים כי התענה יום אחד לפני ערב יוה"כ וגם הלינה של קודם ערב יוה"כ ואכילת ערב יוה"כ חשוב כאילו התענה שני ימים שזהו פירש הגמרא כאילו התענה תשיעי ועשירי היינו הפסקה של שני ימים כי אם הי' כוונת הגמרא שנחשב לתענית היה לומר כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה ובעשירי ודאי מתענין ולמה אמר של שני ימים ואח"כ תענית יוה"כ הוא תענית כאלו התענה תשיעי ועשירי אלא היינו הפסקה יום רביעי ותענית של הפסקה ארבעה ימים עולה אלף ושמונים תענית ע"כ שמעתי הפסק שלו ומצאתי סברא זו כאילו התענה שני ימים בערב יוה"כ בספר יוה"כ שחיבר בעל ספר גט פשוט ע"ש. פרשת בהר

וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר עיין פי' רש"י ז"ל מה ענין שמיטה אצל הר סיני כו' מה שמיטה נאמרו כללותי' ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נחמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני וכתוב באה"ח וז"ל ועדיין יש מקום לשאלותינו למה לא לימד זה אלא במצוה זו בדיוק ולא במצוה ראשונה או אחרונה ונראה דהנה כתבתי פירוש הפסוק לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה למה אמר ויושבי בה והול"ל ויושבים עלי' כמו המאיר לארץ ולדרים עליה דיש בני אדם שעובדין השי"ת בכל מעשיהם ודבוריהם ומחשבותיהם ועושין יחוד בכל מעשיהם ודבוריהם יסוד ומלכות וממשיכין שפע מן וא"ו שבשם אל ה"א אחרונה דלית לה מגרמי' כלום ומדת הארץ הוא מדת יראה וזהו לה' הארץ אותן שהם במדת יראה ומלואה וממלאין מדת יראה שפע שממשיכין מן הוא"ו אליו וחותם האנשים דרים על הארץ והם למעלה ממדת יראה וממשיכין שפע אל מדת ארץ הוא היראה ויש אנשים שהם הולכין תמיד בטבעיות הארץ וכל מעשיהם ודבוריהם הם עפ"י טבעיות הארציות וזהו תבל ויושבי בה ממש הכל הוא לה' שהוא בורא הכל ולא ידח ממנו נדח ועולם הזה נברא בה"א ראשונה של השם כמו שכתב רש"י ז"ל בפ' בראשית כי ביה ה' צור עולמים העולם הבא נברא ביו"ד ועוה"ז בה"א וזהו בהבראם בה"א בראם ע"ש והוא עולם התשובה עלמא דחירות וע"כ תשובה נברא קודם עוה"ז כי בעולם התשובה ה"א ראשונה נברא עוה"ז והוא עלמא דחירות וכתבתי בשם הרב בוצינא קדישא מו"ה אברהם בן הרב הקדוש בוצינא קדישא מו"ה דוב בער זללה"ה שהשי"ת נוה לנו לקדש כל מדריגה שביעית שהוא נגד עולם המעשה ולא לעשות בו שום מעשה לזכור תמיד שלא להאמין בעשיות מעשה גשמיות כי הוא בורא עולם הגשמי ומנהיג כרצונו וחפצו וכן מנהיג הטבעיות הארציות וע"כ צוה בימים לקדש השבת ובשנים לקדש שביעית ואסור לחרוש ולזרוע ולאסוף התבואה ולעשות מעשה הגשמיי' שבטבעיות הארץ ואח"כ למנות שבע שמיטות שהם מ"ט שנה ולקדש היובל שהוא עלמא דחירו' שבו נברא העולם ולהביא הכל לשורש ואפילו מדריגת תחתונים שהמה שוכנים ממש תמיד בטבעיות הארץ ואינם בוטחים בה' כמו הנמכר לעבד כשמקדשין היובל שנת החמשים שערי בינה עלמא דחירות וזהו וקראתם דרור בארץ לכל יושבי' ממש שהם יושבין תמיד בארציות יוצאים לחירות ואח"כ אמר בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו עיין פירש"י ז"ל שזה הפסוק הוא מיותר ללמד וכו' אפשר לומר מפני שזה העולם החמישים שערי בינה עלמא דחירות הוא עולם התשובה שממנה נברא עוה"ז ע"כ כתוב בשנת היובל הזאת תשובו תעשו תשובה ותביאו איש אל אחוזתו על ידי התשובה יבוא איש אל אחוזתו מקום אחוזתו שלו שהוא שורשו ועפ"י פשוט שאמר בשנת היובל הזאת הזאת דייקא זה מורה שזה המצוה נצטוה בשנת היובל וזהו כשהיו ישראל בהר סיני שם היו בעולם התשובה כמ"ש רש"י ז"ל ויסעו מרפידים וכו' מקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני