אורח לחיים רמח

דמצינו בכל הספרים שתכנית בריאת השתלשלות כל העולמות עד עונם השפל הזה כדי שיתגלה מלכותו כי אין מלך בלא עם ובשביל ישראל עמו כי אנחנו בני ישראל מקבלין מלכותו וממליכין אותו על הכל ושכינתו הוא מדת מלכות שורה ענינו תמיד בכל מקום שאנחנו שכינה עמנו ואפילו בגלות ואף בטומאה כמ"ש ביקש משה שלא תשרה שכינה רק על ישראל ונתן לו שנאמר הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך וע"כ תיקנו חז"ל להתפלל בכל יום שמונה עשרה ברכות שאנו ממליכין השי"ת על כל הדברים הנוגע אל הנשמה ולכל הדברים הנוגעים אל הגוף ובשלש ראשונות מסדרין השבח אשר לפי השגת שכלינו ואח"כ חנו ממליכין שהוא החונן לאדם חכמה ובינה ודעת בכל עת ולמי שרוצה ללמוד תורה הוא המלמד כמו שתיקנו בברכות התורה המלמד תורה לעמו ישראל בלשון הוה שהוא הוא המלמד בכל עת ובלעדו אין להבין האמת אעפ"י שנולד בשכל גדול ואח"כ אנו מתפללין השיבנו אבינו וכו' והחזירנו בתשובה שלימה לפניך כי אי אפשר לשוב בתשובה שלימה בלעדו ית' והבא לטהר מסייעין לו מן השמים ואנו מתפללין על זה ואח"כ אנו מתפללין שיסלח לכל עונינו ופשעינו ואח"כ אנו מתפללין ראה נא בענינו וכו' כי הוא מנך על כל וידו בכל ואח"כ אנו מתפללין עי רפואות הנפש והגוף ואח"כ אנו מתפללין שיברך מזון הגוף וישלח ברכה במעשה ידינו כי הכל בידו שלח נטרד מעבודתו בשביל חסרון מזונות ואח"כ אנו מתפללין שיקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ כי הכל בידו ועיין במס' מגילה דף י"ז ע"ב והכלל שחנו ממליכין אותו על כל כי זה כוונת בריאת כל העולמות והאדם המתגאה על חבירו הוא בוודאי שוטה גדול כי כל ישראל הם קומה שלימה והכל אחד ואיך יתגאה הראש על הרגל כיון שהכל אחד ואבן יעקב יוכיח שהיו האבנים מתקוטטין זה אומר עלי יניח צדיק את ראשו וזה אומר עלי יניח צדיק חת ראשו והשי"ת עשאן כולן אבן אחת ואח"כ לא היה מריבה צד האבן שהי' מניח עליו רגליו לומר שיניח ראשו עליו כי הכל אחד ואם יפרד המתגאה על חבירו ולא יהיה אחד עם חבירו אינו מקיים כל התורה שזהו עיקר התורה כמו שאמר הלל לגר מה דעלך סני לחב' לא תעביד היינו ואהבת לרעך כמוך שזהו עיקר התורה ואידך פרושה זיל גמור כמ"ש במ"א באריכות למה זה עיקר התורה וגם המתגאה על חבירו או מחמת שהוא למדן גדול מופלג בתורה וחבירו אינו כן או חכם ושאר מעלות זה אינו מאמין וממליך השי"ת כמו שתיקנו להמליך השי"ת באתה חונן לאדם דעת שהוא הנותן חכמה ובינה ודעת כי אם היה מאמין וממליך השי"ת כי הוא הנותן חכמה ובינה ודעת כמ"ש כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה איך יתגאה על חבירו שברא אותו השי"ת ונא נתן בו חכמה ובינה ודעת כי הוא לא פעל ועשה וחבירו ג"כ לא פעל ועשה ומה מעלתו א"כ המתגאה בחכמתו או בעשרו וכדומה אינו ממליך השי"ת על זה וזהו כאלו כופר בעיקר במדת מלכותו שהוא שורש ועיקר וכיון שאינו ממליך השי"ת השי"ת מסתלק ממנו וזהו הטעם שאין השי"ת שורה אלא במקום נמוך שהוא שוכן את דכא ושפל רוח כמו שהוא משפיל עצמו וממליך להשי"ת כן הוא שורה בו ולפי מדרגות השפלתו וקבלת מלכותו כן הוא שורה בו ע"כ אפילו רשע גמור אם הוא יודע שהוא רשע ומחמת זה הוא נכנע לפני השי"ת ושפל בדעתו מחמת העבירות הוא מהרהר בתשובה אעפ"י שלא תיקן כלום השי"ת שורה בו כי הוא שורה בתוך טומאותם אבל צדיק גדול חם מתגאה מחמת צדקו אינו מאמין שאי אפשר נעבוד השי"ת בלעדו ית' ואינו ממליך השי"ת על זה אז אין השי"ת שורה בו וכן הוא בלימוד אפילו הוא חכם גדול ומופלג בתורה אם אינו ממליך השי"ת על זה ויודע האמת שהש"י הוא נתן בו חכמה בינה ודעת אז אין השי"ת שורה בו ונטרד מעוה"ז ומעוה"ב כמו שמצינו בירבעם שהי' לומד ק"ג פנים בתורה ומה עלתה בסופו עבור הגדלות וכן בכל המעלות אם מתגאה בשביל מעלתו ואינו ממליך השי"ת על זה אז הוא נטרד מכל והראי' על זה מנחש הקדמוני שהשיא לחוה ולאדם וגרמו להם מיתה ולסוף הדורות שהשיאו אותם בגדלות כמ"ש כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע ופי' רש"י ז"ל כי יודע אלהים כל אומן שונא את בני אומנתו מן העץ אכל וברא את העולם ע"כ הרי שהשיא אותם שיתאוו בגדלות להיות אלהים יוצרי עולמות ועד היום