אורח לחיים רלב

פושעי ישראל וכו' וכשמקשר עצמו עם כללות ישראל ומדבר דיבורים ביראה והוא דבוק אל חכמה מביא הדיבורים אל עולם התענוג וזהו דברו אל בני ישראל שהם בחי' המוחין כי אותיו' ישראל הם ל"י רא"ש לאמר כלומר שתהי' זאת במחשבתם בעת העבודה זאת היא מדריגות יראה הנקרא זאת החיה שתהי' דבוק אל חכמה הנקרא חי' אשר תאכלו שתביאו אל עולם התענוג כי כל התענוגים מכונים בשם אכילה כמ"ש נמצאו דבריך ואוכלם והי' וכו' מכל הבהמה וכו' כלומר ובתנאי שיהי' בהתקשרות עם כללות ישראל אפילו עם מדריגות תחתונות וזהו מכל הבהמה אשר על הארץ ע"ד שאמרו רז"ל מן הבהמה להביא בני אדם הדומין לבהמה ר"ל עם כולם תקשר א"ע בשעת העבודה כנ''ל

א"י זאת החיה וכו' דידוע דשער הראשון נכנס בעבודת השי"ת היינו היראה מדת מלכות שבשבילה נבראו כל העולמות כמ"ש זה השער לה' צדיקים יבואו בו והיראה אמיתיות הוא דבוק לחכמה כמ"ש אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה ושניהם קשורים זה בזה כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ ובזוהר תבא יסד ברתא ומדת מלכות נקראת יראה תתאה והנה איתא בתיקונים בהקדמה שהבאתי כמה פעמים מאן דאית בי' יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה דהוא שכינתא עילאה דיראת ה' עקב נגבה וזהו זאת החיה כלומר כשמדת יראה הנק' זאת הוא דבוקה אל החיה היא החכמה הנק' חיה היינו יראת ה' טהורה בלי התגברות מרה שחורה ובלי יראת עונש היא דבוקה אל החכמה אז אשר תאכלו וידוע דאשר היא בינה עולם התשובה עולם התענוג כלומר אייתי לי' היראה אל אשר עולם התשובה עולם התענוג וכל התענוגים נק' בשם אכילה כנ"ל והיראה תתאה אייתי ליה לידי תשובה עילאה לעשות תשובה מאהבה מכל הבהמה אשר על הארץ מה שנכשל לעשות מעשה הבהמיות ככל הברואים התחתוני' הממלאים תאותם עם היצר אייתי לי' מדת יראה לעשות תשובה מאהבה על זה

א"י זאת החיה וכו' דהנה אמרו רז"ל בגמרא, דחולין כי תאוה נפשך לאכול בשר למדה תורה דרך חרץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון וצריך להבין למה דוקא בשר ולא שאר מאכלים ואפשר לומר כי לא דברה תורה במתים היינו האוכלין בשביל תאות והנחת הגוף כבן סורר ומורה רק מהאנשים השלימים האוכלין ועובדין השי"ת ומוציאין ניצוצות קדושות מהמאכל ומתקנין הניצוצות הקדושות שנפלו במאכל והניצוצות הקדושות מתאוים לאכילת אדם כשר שיהיו להם תיקון וזה התאוה שלהם מעוררין תאוה לאדם שיתאוה לאכול המאכל בסוד מ"ן והנה לאדם הראשון לא הותרה לאכול בשר רק ירקות וצמחים רק לנח שהקריב קרבנות מן הבהמות והיה מתקן הבעלי חיים הותר לו לאכול בשר וזהו למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון כשמתאוה אדם כשר לאכול הבשר ונמצא זה התאוה בודאי בא לו מן הניצוצות הקדושות שחפיצים לעלות אל האדם מעוררין לו תאוה ג"כ שיתאוה לאכול אותם בסוד מ"ן אבל חם אין מתאוה לאכול הבשר מסתמא לא יוכל להעלות הניצוצות הקדושות ע"כ אינו מעוררין לו תאוה ואם כן למה יאכל אם אינו יכול לתקנם וזהו דוקא בבשר ולא בשאר מאכלים כנ"ל וזהו זאת החי' כלומר כשהחיות בתוך הבשר היא בבחי' זאת בחי' נוק' ומעוררין לו תאוה שיתאוה לאכול אשר תאכלו וזה דוקא מכל הבהמה אשר על הארץ אז תראו שהחיות יהיה בבחי' נוק' ולא בשאר מאכלים וכנ"ל

כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים וכו' להבין בתחילה אמר כי אני ה' הוא רחמים ואח"כ אמר להיות להם לאלהים הוא דין ונראה דהנה אין מזל לישראל כי הם למעלה ממזלות וטבעיות ואנחנו מאמיני' בה' לבד כי הוא משדד כל המערכות וכל המזלו' וכל הכשפים וכל הטבעים והראה אותנו שנאמין בזה כי הוציאנו ממצרים ומכל טומאת מצרים אשר אין דרך הטבע לצאת משם ואלהים בגימ' הטבע וזהו כי אני ה' המענה אתכם מארץ מצרים ושדדתי שם כל המערכות וכל המזלות וכל הטבעיות להיות לכם לאלהים שאני אהיה לכם הטבע להושיע אתכם נגד כל הטבעים ונגד כל המזלות כי אני הוא מושל בכל.