אורח לחיים כב

דקדושה אמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ר"ל האהבות השפלות המכונים בשם מים והם תחת השמים ושמים נק' הקב"ה כמ"ש בזוהר ואתה תשמע השמים יקוו האהבות השפילות שהם מתחת השמים ויבואו הכל אל מדת יראה הנקרא מקום א' ותראה היבשה ר"ל מה שהיו בחינת יבשה דנא עבדין פרין יבא אל בחי' ראי' היא חכמה תתאה וזהו ויקרא אלהים ליבשה ארץ לעבוד ולגדל פרין כי ארץ מגדל פרין כמ"ש בזוה"ק

ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה עיין פי' רש"י ז"ל וכבשוה ללמדך שהזכר כובש את הנקיבה שלא תהא יוצאנית להבין דאמר קודם פרו ורבו שהוא צווי לשניהם לזכר ולנקבה ואחר כך אמר וכבשוה צווי לזכר בלבד והל"ל קודם צווי לזכר בלבד ואחר כך צווי לשניהם ונראה שהשי"ת ברא את האדם מעליונים ומתחתונים ביחד כדי להמשיך חכמה ושכל אף בארציות ויהיו כל מעשיו הגשמיים הכל לעבוד' השי"ת ולפי שכלו יהולל גבר בעשותו מעשיו הגשמיים בשכל גדול לעשות נחת רוח ליוצרו ובזה מעלה הארציות והגשמיות אליו יתברך כמו שאמר הכתוב כי לי כל הארץ לי לשמי וכמו שצריך האדם להשתדל לפרות ולרבות בגוף כן צריך לפרות ולרבות בשכל בחידושי תורה לאמתו וכמו שאנחנו מתפללין ותן חלקנו בתורתיך וכמו שכתב האר"י ז"ל שצריך האדם הנלבב להתפלל שלא יהיה עקר בשכל וזהו פרו ורבו בשכל ומלאו הארץ ר"ל בחכמה ודעת כלשון הכתוב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה וכבשוה ר"ל הארציות צריך שתהי' כבוש תחת ידו לעשות בתענוגי הגשמיות כרצונו וחפצו עפ"י שכל וטוב טעם ודעת אם לקרב תענוגי הגשמי דהיינו לעבודת השי"ת כמ"ש כל ערום יעשה בדעת ועת לרחק תענוגי הגשמי דהיינו במותרות שאין בהם עבדות להשי"ת כלל כן צריך הארציות להיות כבוש תחת השכל שהשכל ינהג תענוגי הגשמי עפ"י התורה והעבודה וזהו וכבשוה וע"כ תרגום אונקלס על וכבשוה ותקופו עלה ר"ל זה צריך התחזקות להיותו מושל על הארציות כרצונו וחפצו לעבודת השי"ת

ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות עיין פי' רש"י ז"ל ברכו במן שכל ימות השבוע ירד להם מן עומר לגלגולת ובששי לחם משנה וקדשו במן שלא ירד כלל בשבת ולפ"ז למה אמר ויברך אלהים את יום השביעי הלא הברכה הי' בששי שירד מן לחם משנה ואפשר כוונתו שהברכה היתה לצורך יום השביעי ואפשר לומר דידוע דשבת הוא נותן חיות לכל ימות השבוע ויום א' ב' ג' הם נקראים אחר שבת ויום ד' ה' ו' הם נקראים קודם שבת ושבת הוא נותן חיות לכל הימים וזהו ויברך אלהים ר"ל שבירך את יום הששי את יום השביעי ר"ל עם יום השביעי בירך את יום הששי ועל ידי יום השביעי נתן ברכה בששי שירד לחם משנה ואמר אשר ברא אלהים לעשות עיין פירוש רש"י ז"ל ואפשר לומר דידוע שה' יתברך ברא כל העולמות בהשתלשלות עולם אחר עולם עד עולם הזה השפל כדי שיוכל עולם העשי' לקבל שפע וחיות מחמת ריבוי הצמצומים מכל העולמות עד שבא שפע וחיות לעולם העשי' שיוכל לקבל ולא יתבטל ממציאות ומדת אלהים הוא צמצום וזהו אשר ברא אלהים כלומר שברא כל הצמצומים לעשות בשביל עולם העשי' שיוכל לקבל שפע וחיות ולא יתבטל ממציאות כנ"ל

וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר וכו' ואדם אין לעבוד את האדמה וכו' ולהבין שאמר טרם יהיה בארץ ולא אמר טרם צמחו בארץ כמו גבי עשב השדה ונראה דהנה השי"ת ברא כל העולמות בשביל ישראל להיטיב להם ולהשפיע להם ברצון ברכה ונדבה רק שאין השפעה יורד מלמעלה רק בהתעוררות התחתונים המעוררין וזהו העלאת מ"נ וכשישראל מעוררין עצמם בתפלתם אז הם מעוררין השפעה מעולמות העליונים אשר כולם הם משפיעין