אורח לחיים ריב

בחי' מ"נ ומצפה ומיחל לחסדו ואהבתו שיבוא אליו אז יעשה לו השי"ת עין כזה שלא יראה בחי' אלקים לעולם רק אהבת הבורא ואמרו רז"ל השב מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות כי כיון ששב מאהבה ובא לתשובה עילאה היינו בינה עולם התשובה שהוא עונם הענוה ומקיים וחטאתי נגדי תמיד ע"כ הוא בענוה ושפלות תמיד וזהו מאן דאית בי' יראת ה' אייתי ני' לידי ענוה דאיהי שכינתא עלאה בינה עולם התשובה וחכמה ובינה הם תרין רעין דלא מתפרשין וחכמה לא אשתמודע אנא בביתי' היינו בינה וכמ"ש בתיקונים תיקונא תליתאה וז"ל ורזא דמלה חכמה לא אשתמודע אנא בביתי' כגוונא דא עמודא דאמצעותא דאיהו הוי"ה לח אשתמודע לנביא וחוזה אנא בהיכלי' דאיהו אדני וכיון שבא לבינה עונם התשובה אז בינה ממשיך עניו חכמה דאשתמודע בבינה וכמו שכתב האריז"ל בכוונות זמירות שבת אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים וז"ל הוא אמא נקרא יושב בשמים כי הוא יושבת תוך ז"א ויסוד דאבא מלובש בה בסוד יו"ד וזהו היושבי היושב יו"ד בשמים וכיון שבינה ממשיך עליו חכמה וכל השתנות והתחלפות נעשית מן חכמה שהוא יו"ד וכמו שאמר הרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער וחלופיהן בגולם כל התחלפות והשתנות נעשית בגולם שהוא יו"ד הוא גולמא עכ"ד ודפח"ח וכיון שבינה ממשיך עליו חכמה נעשית חלוף והשתנות וזדונות נעשות כזכיות וידוע דבינה נקרא לבא וזהו וכל הנשים ר"ל חותן האנשים הנזכרים למעלה שהי' בבחי' מקבלים מן הנשים ובושים מן הנשים ומחמת זה הבושה על עוונותיהם היו באים לבחי' בעלי תשובה והיו למעלה מן הנשים שהנשים היו בבחי' צדיקים וזהו אשר נשא לבן אותנה בחכמה כלומר שבינה הגביה אותם בחכמה שהוא בבינה וזהו טוו את העזים ועזים מרומז על קליפות החטאים וטוו בגימטריא אהי"ה שהי' בינה ואת פירושו עם העזים היינו עבירות הי' באים בכח התשובה שהוא בינה אל חכמה וזהו טוו את העזים וכיון שבאו עם תשובת אהבה שהוא בינה אל חכמה אז זדונות נעשות וכו'

כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה' להבין הלא זה הפסוק מיותר לגמרי שכבר נכתב למעלה שצוה ה' למשה ומשה אמר לבני ישראל ואח"כ ויבואו כל חיש אשר נשאו לבו וכל אשר נדב' רוחו אותו הביאו חת תרומת ה' יכו' ואח"כ כתוב ויבואו האנשים על הנשים וכו' כל הפסוקים שלמעלה ומה בא ללמדנו בזה הפסוק ונראה דהנה כתבתי בפ' תרומה בפסוק ויקחו לי תרומה וע"ש פירש"י נדבה לשון רצון הטוב והעולם משם שהעיקר שיתנו הרצון שלהם שיש להם על הממון זה יתנו לה' ואולי הטעם מפני שנתרצה להם השי"ת ביה"כ על מעשה העגל לפיכך גם הם יביאו חל הרצון עליון במעשיהם ובמחשבתם שיתנו הרצון שלהם שיש להם על הממון לה' ויבטלו כל כחותיהם ותענוגיהם ורצונם אשר הוא למעלה מעולם התענוג יתנו לה' ובזה גם יבואו אל הרצון עליון וזהו נדיב לב ר"ל רצון הלב כי הרצון הוא למעלה מלב ובאמת כל ישראל לאו כל אפין שוין אותן שהיו במדריגה גדולה ובחי' מוחין של ישראל היו נותנים רצונם לה' ושאר המוני עם שלא היו להם שכל כל כך וגם בזה יש מדריגות שונות כמו שכתוב בחור החיים בפס' ויבואו כל איש אשר נשאו לבו ואשר נדבה רוחו אותו כי יש שני מדריגות בהתנדבם א' המתנדב ברצון נפשו כפי יכולתו ערך ממונו ולזה נקרא נדבה רוחו והשני המתנדב יותר מיכולתו מגודל טוב לבו ולזה נקרא נשאי לבו שהלב מנשאהו ומעריכו בערך עשיר יותר ממה שהוא עכ"ל ובאמת יש מדריגה יותר גדולה מזה זהו נדיב לב כמו שכתוב באור החיים עצמו בפסוק שלאחריו ע"ש וז"ל ומדרגה הגדולה מכולם הוא נדיב לב ר"ל רצון הלב וזהו שיעור הכתוב ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו הביאו את תרומת ה' למלאכת אוהל מועד ר"ל השני מדריגות אלו שלא היה להם שכל כל כך שיתנו רצונם שלהם לה' אלא להביא למלאכת אוהל מועד ואח"כ ויבואו האנשים על הנשים הם היו במעלה גדולה שבאו במדריגה שנהנים ושמחים בנתינתן כאילו קבלו הון יקר לאין ערך וזהו עם הנשים כמו שכתבתי למעלה והם כל נדיבי לב בעלי רנון הלב שנתנו רצונם לה' ובסוף הפרשה אמר כל איש ואשה אשר נדב לבם להביא