עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים רח

Orach leChaim 208 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמירת שבת כהלכתו וסגולתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו ואח"כ אמר רפואות הנפש מחטא זה עם התשובה הקודמת וזהו שאמר ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל נאמר ומלת אמירה הוא בלב כמו כי תאמר בלבבך ובינה לבא הלב מבין ובינה ה' ראשונה של שם הוי"ה הוא עולם התשובה ובפירוש כתב האריז"ל בלקוטי תורה בפ' יתרו בפסוק כה תאמר לבית יעקב ומביא שם הפסוק לדעת חכמה ומוסר וכו' וז"ל וז"ש לדעת חכמה ומוסר היינו הטפה דאבא וכו' דהיינו דאתי מחכמה ואח"כ להבין אמרי בינה הרי אמירה בבינה עכ"ל וזה שאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר כשיעשו תשובה מקודם ואח"כ יתנו למלאכת המשכן תיקון חטא ע"ש וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל ויתקנו ויתנו זהב וכסף ונחושת וכל הדבר הצריך למלאכת המשכן ובהקדים התשובה זה יתנו רפואתם לחולי נפש החוטאת וע"כ הקדים אזהרות שבת שזהו סגולה לרפאות את הנפשות מחטא זה שעשו ויהי' להם תיכף רפואה ואח"כ יותר נקל להם לתשובה ולרפואה הצריך לחטא זה ואח"כ אמר זה הדבר אשר צוה ה' נאמר דהנה כתבתי בפ' חוקת ברש"י שם לפי שהשטן ואו"ה מונין את ישראל מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה כלומר טעם המצוה כדי שתבוא אמה ותקנח את בנה וזו מונין את ישראל לשון אונאו' דברי' כדי להזכיר חטא העגל ומשיבין ישראל חוקה הוא כלומר עשייתן שנכשלו בעגל חוקה הוא וגזירות מלך להכשל בחטא זה כדי להורות תשובה לרבים והבאתי שם הגמרא בע"ז אמר רבי יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעל תשובה והיינו דאמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא היה דוד ראוי לאותה מעשה ולא היו ישראל ראוי' לאותה מעשה אלא לומר לך שאם חטא יחיד וכו' ואם חטא ציבור וכו' עיין פירש"י ז"ל וז"ל לא עשו ישראל את העגל כלומר גבורים ושליטים ביצרם היו ולא היו ראוים להתגבר יצרם עליהם אלא גזירות מלך היה לשלוט בהם היצה"ר כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שלא יאמר לא אשוב בתשובה שלא יקבלני אומרים לו צא ולמד ממעשה עגל שכפרו בעיקר ונתקבלו בתשובה עכ"ל וזהו שהשיבו בני ישראל להמקטריגים חוקה הוא גזירות מלך היה החטא זה ואין אנו חייבין בדבר וזה שאמר משה לבני ישראל לחמר שיעשו תשובה מקודם ואם תאמרו שלח יקבלו אתכם בתשובה זה שאמר אח"כ זה הדבר אשר צוה ה' כלומר שהשי"ת צוה שתעשו חטא זה וגזירות מלך הוא בשביל לאמר כדי להורות פתחון פה לרבים שיעשו תשובה אף אם יחטא חס ושלום בדבר זה יקבלו אותם בתשובה כי אין לך דבר שעומד בפני תשובה ובעולם התשובה נברא עה"ז כמ"ש רש"י ז"ל בפ' בראשית על פסוק בהבראם כי ביה ה' צור עולמים עוה"ז נברא בה"ח ראשונה ועוה"ב ביו"ד וה"א ראשונה בינה הוא עולם התשובה ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וצריכין הכל לבוא לשורשן עולם התשובה ואמר קחו מאתכם תרומה לה' מלת מאתכם חין לו פירוש ואפשר לומר על פי שכתבתי לעיל בשם חותני הגאון החסיד מוהר"ר ישכר בער זללה"ה פירוש הפסוק ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אהל מועד מפני שכתב בתיקונים דערב רב כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין וצוחין ביוה"כ ככלבא הב לנא מזונא הב לנא סליחה הב לן חיי ובאמת סליחה הוא דבר טוב אלא שצוחין סליחה מיראת עונש ולא חסין על צער השכינה שגרמו לניצוצות הקדושו' להורידן בקליפות אלא צריך האדם להפשיט א"ע מיראת עונש לנפשו רק לשאול סליחה כדי להחזיר ניצוצות הקדושה לשורשן וזהו ולקחת את כסף הכפורים לשון נכסף נכספתה כלומר חשק וחפץ הסליחה והכפורים ונתת על עבודת אהל מועד כדי להחזיר ניצוצות לשורשן עכ"ד ודפח"ח וזהו שאמר בהקדמת תשובה וחרטה קחו מאתכם כלומר שתפשטו מחשבותיכם מאתכם כלומר לא תהי' כוונתכם בנתינת זהב וכסף למלאכת המשכן לכפר החטא לצורך עצמן אלא יהי' כונתכם תרומה לה' כלומר תרום ה' אחרונה לה' ומה שאמר חלה הדברים אשר צוה ה' נעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וכו' יובן עפ"י שאמרתי פירוש הפסוק אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע דכבר כתבתי פירוש הפסוק לעשות את השבת לדרותם האיך שייך לשון עשי' בשבת והול"ל לשמור השבת שלא יחלל במלאכה כי שבת הוא מדריגה שביעית