אורח לחיים יט

ומקיים וחטאתי נגדי תמיד והוא בבחי' צדיק ומשפיע אל השכינה וזהו בראשית בשביל ישראל ברא אלהים את השמים היינו יראה של השמים שהוא באתכסיא כנ"ל ואת הארץ מדת יראה של הארץ הוא יראה שבאתגליא שהיא בראשונה ואח"כ זוכה שיהא מקושר תמיד אל השי"ת בחי' צדיק ומשפיע תענוג למעלה וע"כ מרומז בר"ת א"ת ה"שמים ו"את ה"ארץ שם אהו"ה גימטריא טוב בחי' צדיק כמו שכתוב בספרים בחי' יסוד נקרא טוב שהוא בחי' תשיעית מעילא לתתא הוא הטי"ת של טוב ומן המדות בחי' יסוד בחי' ששית הוא וא"ו של טוב ומתתא לעילא הוא מדרגה שני' בי"ת של טוב כנ"ל שהוא יש לו שני מיני יראת ונקרא צדיק ומשפיע לעילא ותתא

א"י בראשית ברא ות"י בחוכמא ולהבין זה יש לומר דהנה שמעתי מחותני המנוח הגאון החסיד מוהר"ר ישכר בער ז"ל שיראה עילאה נקרא חכמה ונקרא יראה עילאה על שם שירא לגשת לעולם שלמעלה ויראה תתאה נקרא מלכות שהיא מדריגה תחתונה ונקרא יראה על שם שירא תמיד שלא יפול לתתא לעולמות הגשמיות התחתונים ושניהם הם עבדות ה' וזהו עבדו את ה' ביראה אבל יראה מחמת עונש אינו עובד את ה' אלא ח"ע שמתירא מעונש וע"כ אינו עובר עבירה אבל מ"מ נקרא מכשירי מצוה וישב ולא עבר עבירה וכו' עכ"ד ודפח"ח ונמצא לפ"ז נכון ששניהם קשורים זה בזה כי מהיכן יבא נו יראה תתאה שיהא ירח תמיד שלא יפול בעולמות הגשמיות התחתונים ע"כ צריך להיות בו חכמה יראה עלאה שמכיר קצת גדולת הבורא וחפץ להדבק בו ולעבדו וע"כ מתירא שנא נפול בתענוגי הגשמי וימנע אותו מעבדות ה' וכן אם אין יראה תתאה אין חכמה יראה עלאה כלומר כיון שאין מתירא שלא לפול בתענוגי עולמות התחתונים אשר הם קרובים אל הגוף ואינו משגיח תמיד ע"ע בוודאי הוא נופל בתענוגי הגוף וא"א שיהי' לו חכמה כי תענוגי הגוף וחכמה הם שני הפכים כמ"ש בגמרא דתמיד דף ל"ב מה יעשה אדם ויחי' עצמו ר"ל שיהא דבוק אל חכמה הנק' חי' ימית א"ע וע"כ שניהם קשורים זה בזה אבל מ"מ התחלה צריך להיות מחכמה יראה עלאה מחמת שמאמין ומכיר קצת גדולת הבורא הנגליים משים אל לבו לעבדו וידוע לו שאי אפשר לעבוד השי"ת אם יהי' מושרש בתענוגי עולמות הגשמים השפלים ע"כ הוא נזהר בהם ומתירא תמיד שלא יפול בהם וזהו פי' ה' בחכמה יסד ארץ ובזוהר אבא יסד ברתא כי ע"י חכמה יראה עלאה ומכיר קצת גדולת הבורא ומשים על לבו נעבדו ולהפרש עצמו מתענוגי עולם הגשמי ומתירא תמיד שלא יפול למטה וזו היראה נק' ארץ יראה תתאה וע"כ צריך האדם תמיד להתבונן בגדולת הבורא שהיא יראה עילאה יראה הרוממת וכל מה שיכיר ביותר גדולת הבורא יראה עילאה ימשך עליו יותר יראה תתאה שיבדיל עצמו מתענוגי עולם הגשמי וזהו פי' זכור את נק' השבת נקדשו כי זכור הוא חכמה יראה עילאה הנק' קודש ושבת היא יראה תתאה ומזכור שנק' קודש יקדש תמיד את יום השבת יראה תתאה וזהו שנרמז במלת בראשית ות"י בחוכמא וא"א להיות חכמה יראה עילאה בלא יראה תתטה נרמוז במלת בראשית ראי שבת וראי הוא חכמה כי חכמה הוא בחי' ראי' ושבת הוא יראה תתאה

א"י בראשית ברא אלהים עיין פי' רש"י וז"ל ברא אלהים ולא נאמר ברא ה' שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מידת הרחמים ושתפה למידת הדין והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים עכ"ל להבין האיך שייך לומר זה על השי"ת שמתחלה ח"ו לא ראה שאין העולם מתקיים על הדין עד לבסוף ונראה דהנה רש"י ז"ל פי' בפסוק ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו וז"ל עץ פרי שיהא טעם עץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אנא ותוצא הארץ עץ עושה פרי לא העץ פרי לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה עכ"ל להבין מאי לפיכך האיך שייך חטא האדם אל האדמה לפקוד האדמה על עונה עבור חטא אדם ונראה שהשי"ת ב"ה צוה על האדמה שתוצא החומריות שלה זך בתכלית הזיכוך שיהא הפנימיות והחצוניות שלה שוין ואם היה החומריו' שלה בתכלית הזיכוך היתה מוציא האילנות ג"כ בתכלית הזיכוך והי' טעם עץ שהוא חצוניות האילן