אורח לחיים קעג

כנ"ל כי בעשותו אחת מכל מצות ה' אשר נ תעשנה הוא ח"ו ממושכן נשמתו בידי ס"א ר"ל עד שישוב כמו שדימה במשנה עשיות העבירות להלואה כמו שאמרו החנות פתוחה וכל הרוצה ללוות ילוה ואמר כי הוא כסותה לבדה ידוע שהשכינה נק' כנסת ישראל קומת נשמת ישראל הם אברי השכינה מנהון בידין וכו' וח"ו כשעושה עבירה הוא מפריד השכינה מהקב"ה ועל כן נק' תשובה תשוב ה"א אחרונה השכינה אל וא"ו וזהו שאמר כי היא ר"ל השכינה היא כסותו של הקב"ה כי הקרי הוא בוא"ו כסותו לבדה ר"ל בעבירות שלך היא תשב בדד לבדה היא נפרדה מהקב"ה והכתיב הוא כסותה בה"א וקאי על הנשמה כי ידוע מה שאדם עושה תורה ותפלה ומע"ט הם חלוקא דרבנן ובזה הוא מלביש לנר"ן של האדם בצאת מעולם הזה ומה שאדם ממשיך על עצמו יראת ה' טהורה בלי פניה ובלי שום מחשבה רעה עומדת לו לעד ותלך עמו בצאתו מעולם הזה והוא מלבוש לנפש השכליית שלו כי השכינה יראת ה' היא בחי' נפש ובעסקו בתורה הוא מלבוש לרוח של האדם ובעשיות תשובה עילאה מאהבה זו היא מלבוש לנשמה ובכלל זה מחשבות קדושות וזהו שאמר כי היא השכינה כסותה של נר"ן של האדם היא שמלתו לעורו כלומר מלבוש החיצון שנו כי הנשמה של אדם מלובש ברמ"ח אברים ושס"ה גידין של הרוח והרוח מתלבשת ברמ"ח אברים ושס"ה גידין של הנפש והיראה הוא מלבוש החיצון של הנפש במה ישכב כלומר שח"ו אם לא יעשה תשובה עד בא השמש קודם שתחשך וישוב ה"א אחרונה השכינה אל הוא"ו ויתקן מדת יראה שיהי' לו מלבוש אל נפש השכליות שבאה אל הגוף בקבר כמו שכתוב ונפשו עליו תאבל במה ישכב נפשו בלי לבוש והי' כי צעק יצעק אלי וצעקה הוא בלב ר"ל שיעשה תשובה עילאה בינה לבא אלי דייקא שתוכל בתשובתך לבוא אלי כמו שכתוב שובה ישראל עד ה' אלקיך ושמעתי כי חנון אני וע"כ אמר והי' לשון שמחה כי יהי' שמחה למעלה כשתעשה תשובה עילאה ושמעתי כי חנון אני ואמר לשון חנון מתנת חנם כי זה הוא ממתנת חנם מהשי"ת שיקבל תשובה עד בא השמש קודם שתחשך וע"כ אמר לשון חנון

מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי. להבין האיך שייך סוף הפסוק בכור בניך תתן לי לתחלת הפסוק מלאתך ודמעך וכו' ונראה דהנה כתוב טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו. והאדם הנלבב אשר ישא עול תורה ועבודה מנעוריו וכיון שעברו רוב שנותיו וצופה ומביט בעין שכלו על כל דרכיו ודבורו ומחשבתו אז הוא בטוח שלא יחטא אח"כ כמו שאמרו רז"ל כיון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שיב לא יחטא חבל אם אינו משגיח בעינא פקיחא על כל דרכיו מנעוריו שיהיה לה' לבדו ואף חם עושה מצות ומעשים טובים הוא שלא לשם שמים רק לאיזה פני' ח"ו ואח"כ כשנתחזק שכנו אצלו ומשגיח בעינא פקיחא על מעשיו ודבורו ומחשבותיו שיהי' לה' לבדו אז לעת זקנתו שכלה כחותיו וחושיו להשגיח על כל דרכיו ומעשיו ומחשבותיו אי אפשר להזהר ולהשמר מיצר הרע שלא יחטא וגם אז אינו בטוח שישמרוהו משמים שלא יחטא אחר רוב שנותיו כיון שכבר חטא בנעוריו ולא עבר עליו רוב שנותיו שנא חטא שיאמר עליו רגלי חסידיו ישמור ונמצא יכול לבוא לידי חטא ח"ו לעת זקנתו שכנה כוחותיו וחושיו להזהר כל כך וללחום עם היצר הרע והנה האדם שעושה מעשיו לשם שמים אז בכל עשיותיו עושה יחוד גמור. ובחי' יחוד נקרא פנים בפנים. אבל אם עושה ח"ו מצוה לאיזה פני' אז הוא בבחי' אחוריים ואינו עושה יחוד. והנה האדם כשהוא בימי בחרות אז הוא כל כוחותיו וחושיו במלואו ואינו חסר שום דבר וזהו מלאתך כשאתה בימי בחרות ואתה במלואך בלי שום חסרון ודמעך הו לעת זקנותיך שכל כוחותיו וחושיו הוא מעורבב ומדומע לא תאחר כלומר לא תעשה המצות ומעשים טובים בבחי' אחוריים כי כיון שאין אתה נזהר בימי בחרותך שיהיו כל מעשיך ודבורך ומחשבותיך לה' לבדו אז אין אתה בטוח בימי זקנותך אף שתהיה נזהר באמצעות ימיך כשתגבר שכלך כיון שלא נזהרת גם בבחרותך. שתעבור רוב שנותיך בלי חטא אבל תראה בכור בניך כי המצות ומעשים טובים של אדם נקראים בנים כמו שפירש"י ז"ל בפ' נח ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים ובכור לשון ראשית וזהו בכור בניך כלומר ראשית המצות