אורח לחיים קמט

כן נקרא מאכל כי חיות הרוחני שבו נקרא אוכל והמאכל נקרא מאכיל שמאכיל לאדם חיות הרוחני שבתוכו עכ"ד ודפח"ח אבל בלחם היורד מן השמים לא היה צריך בירור ותיקון כי הוא רוחניות לבד בלא גשם ולא היה בו פסולת כל ועל כן נבלע ברמ"ח אבריהם ואעפ"י שהמה גם כן היו מתקנין כמו שכתוב בפ' בהעלותך שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אותו עוגות זה היה החילוק לצדיקים ולבינונים ולערב רב כמ"ש ביומא וע' במהרש"א שם וכמו שהבאתי בפסוק הנני ממטיר לחם מן השמים כי לצדיקים היה יורד המן על פתח בתיהם כענין לחם ואוכלין אותו כמו שיורד משמים בלי שום טורח והבינונים היה להם קצת טורח שלא ירד על פתח בתיהם ויצא העם ולקטו והערב רב הי' להם טרחה גדולה אבל מכל מקום הי' רוחניות לבד בני התלבשות בגשמי רק מצד חסרונם לא היו יכולין לקבל הטובה רק ע"י טורח וא"כ המן בעצמו לא הי' צריך אל האדם לתקנו ולבררו ולא הי' מקבל מהאדם האוכלו אבל הי' בחי' משפיע לבד שהי' הוא השפע שמשפיע השי"ת לישראל והיו מקבלין תענוג ממנו והמן לא היו מקבל מהם כמו שאמר השי"ת הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ותיבת מן השמים לכאורה מיותר אבל השמים הוא בבחי' משפיע לבד וזהו מן השמים שיהי' בבחי' משפיע לבד והם לא הכירו בחסרונם ומחמת שלא היו יכולין להנות ממנו רק על ידי טורח ותיקון כשאר לחם הבינו שהוא ג"כ מלובש בגשם וצריך תיקון ובירור ומקבל ג"כ תענוג מאדם האוכל וזהו ויאמרו חיש אל אחיו מן הוא ור"ת מ"ן הוא מיין נוקבין ר"ל שהוא מביא תאוה לאדם לאוכלו כדי לתקנו כי לא ידעו מ"ה הוא שהוא בבחי' מ"ה המשפיע לבד ויאמר משה אליהם הוא הלחם ואמר הוא לשון זכר כלומר שהוא בבחי' משפיע ולא מקבל הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה ולכם דייקא שאתם תקבלו תענוג ממנו והוא הלחם כמו שהוא עתה כן ראוי לאכילה בלי טורח לתיקון ובירור כמו שהי' באמת לצדיקים וגם לפי פשוטו כפירש"י ז"ל יש לומר כך שהם היו אומרים מן הוא הכנת מזון שצריך להכין אותו ולתקנו שיהא ראוי לאכילה ואמר אליהם משה הוא הלחם כמו שהוא אשר נתן לכם ה' לאכלה תיכף ומחמת חסרונכם אין אתם יכולין להנות ממנו אלא ע"י טורח ותיקון וזהו ויקראו אותו בית ישראל ר"ל אותם האנשים שהיו בבחי' בית היינו מדרגו' תחתונית בישראל כמו שדרשו רז"ל כה תאמר לבית יעקב אלו הנשי' קלי הדעת ושאר מדריגות תחתונים מישראל שהם בחינת מקבלין מישראל ונקראין ג"כ בית ישראל כי בית הוא בחי' מקבל ולפי שהי' להם טורח ויגיעה עד שנהנו ממנו היו סוברים ג"כ שיש בו מלבוש גשמי החיות שבו הוא מלובש בו וצריך בירור ותיקון והוא ג"כ מקבל תענוג מהאוכלים ע"כ קראו שמו מן כמ"ש לעיל ובאמת והמן שהיו קוראין אותו הוא כזרע גד ונראה דאמרו חז"ל בסוכה אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ועיין פירוש רש"י ז"ל וז"ל או מעות בעת שהתבואה מצויה שלא ילכו מעותיו לאיבוד וזהו החסד שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני עכ"ל ואמרו רז"ל לחם שאלו כהוגן נותן להם כהוגן בבוקר שיש שהות להכין ע"כ וזהו כזרע גד ור"ת גד גומל דלים ר"ל המן ניתן להם בבוקר שיש שהות להכינה ע"פ חסד ואהבה כזרע גומל דלים שנותן דעתו ולבו לטובתו של עני והצדקה נקרא זריעה שנאמר זרעו לכם לצדקה ולפי שהמשילו לזרע גומל דלים אמר לבן ר"ל שלא תאמר כגומל דלים ממש שהוא יותר מהעני כמ"ש יותר מה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב ותאמר ג"כ שהמן הוא מקבל מהאוכלים אותו לפי שהוא צריך תיקון ובירור מהאוכלים לכן אמר לבן כי צבע לבן הוא חסד כלומר שהוא בחינת חסד לבד משפיע לבד ולא מקבל לעצמו אלא היה שפע מהשי"ת שהיה משפיע לישראל בחי' רוחני ולא גשמי ולא היה המן בעצמו צריך תיקון ובירור וזהו שפירש"י ז"ל ואינו נמשל לזרע גד אלא לענין עגול שהיה עגול כזרע גד אבל זרע גד אינו לבן והמן היה לבן כי גוון לבן מורה על חסד מורה בחי' משפיע לבד ולא מקבל כן היה המן משפיע להאוכלין ולא מקבל מהם ולא כזרע גומל דלים שהוא מקבל מהעני ואינו לבן וכנ"ל

ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה עיין פירש"י