אורח לחיים קיג
Orach leChaim 113 · אורח לחיים · free full Hebrew text
Open in the reader →ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות להבין מה שאמר ואת המטה הזה וכי המטה היה בדברים אשר נתקשה בו משה כגון מעשה המנורה ודומיהן עד שהוצרך להראות לו בזה ונראה דהנה כתבתי בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מוה' דוב בער זלה"ה פי' מה שאמרו חז"ל כל הנביאים התנבאו בכה מוסיף עליהם משה שהתנבא בזה דכל הנביאים היו ממדריגת השכינה הנק' כה אספקלריא דלא נהרא ולא היו יכולין לשנות נבואתו ואמרו כה אמר ה' אבל משה רבנו ע"ה הי' בעלה דמטרוניתא והוא מדריגת זה והי' מנהיג מדת מלכות כרצונו ועל כן הי' מדת יראה מדת מלכות מלתא זוטרתא לגבי' עכ"ד ודפח"ח ולפי שאמר לו הש"י ונתן לו כח למשול בפרעה ובעמו כמו שאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה ופירש"י ז"ל לרדותו במכות ויסורין וכאן בתחילת הנבואה נתן לו כח זה למשול במדת מלכות עולם המעשה כרצונו ונתן לו כח של מדריגת זה שהוא למעלה מבחי' מלכות וזה שאמר ואת המטה הזה ר"נ לנטות עולם המעשה במדת זה תקח בידך שיהיה בכוחך אשר תעשה בו בכח של מדריגת זה את האותות עולם המעשה הנק' אותות כרצונך ותעשם צרופי' במדת מלכות כרצונך
ויבואו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך להבין מלת לאמר מה שייך כאן ונראה דהנה האדם הנלבב כשמבקש איזה דבר משלטון ומושל מבין בדעתו שהכל הוא מאתו ית' והוא המנהיג כל העולמות כרצונו וחפצו ובידו ית' להטות נב מלכים לכל אשר יחפוץ והשוטרי בני ישראל המה שזכו להיות נהרין כמו שפירש"י ז"ל והיו בעלי שכל ומדע עשו במחשבתם כנ"ל וזה שאמר ויצעקו אל פרעה לאמר ואמירה הוא במחשבה כמו כי תאמר בלבבך ר"ל שצעקו אל פרעה ובמחשבתם היה שצעקו למה תעשה כה לעבדיך וכה הוא השכינה מדת מלכות הנהגתו ית"ש והי' צועקים במחשבתם אל העולם המחשבה וזהו לאמר למה תעשה כה לעבדיך למה יתנהג מדת מלכותך כן כנ"ל. פרשת וארא
וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם וכו' ושמי ה' לא נודעתי להם לכן וכו' עיין פירש"י ז"ל וארא אל האבות לכאורה הוא מיותר הלא בהדיא כתוב אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגם דאמר לא נודעתי ולא חמר נא הודעתי עיין פירש"י ז"ל. ונראה דהנה משה רבינו ע"ה ראה בצרתן של ישראל ודיבר נגד מלכות הנהגת השי"ת ואמר אדני למה הרעת' וכתיב אדני באלף דלת מדת מלכות והנה במצרים הי' גלות הדעת כמ"ש האריז"ל ר"ל שלא הי' יודעין שהשי"ת הוא המנהיג העולם כחכמתו וחפצו רק היו משוקעים בכשפוות ובטבעיות ומחמת שלא היו התגלות הדעת ולא הי' זווג ו"ה כי זווג ו"ה יסוד ומלכות הוא ע"י הדעת כמ"ש האריז"ל והטעם כי מדת מלכות הוא בחי' דין ה"א אחרונה ואות וא"ו הוא מדת רחמים והם שני הפכים ובחי' הדעת שידע שהכל הוא מאת השי"ת אף הבחי' דין הוא הכל טובת השי"ת וע"י ידיעת הדעת זה נעשה זווג ו"ה יסוד ומלכות וכן במצרים אף שהי' תוקף הגלות וקושי השיעבוד מ"מ הי' טובה גדולה להם כי קושי השיעבוד הי' משנים הגאולה והנה ע"י משה רבינו שהיה בבחי' הדעת נתגלה בחי' הדעת לדורו והי' דור דעה כי ע"י ניסים ונפלאות שראו בהוציאם ממצרים נתגלה להם והבינו וידעו שהשי"ת הוא מנהיג כרצונו וכחפצו ומשדד כל המערכות וכל המדות ומכניע כל הכשפים וזהו שאמר וידבר אלקים אל משה ופירש"י ז"ל דיבר אתו משפט על שאמר אדני למה הרעתה כיון שאתה בחי' הדעת הי' לך לידע שזה הוא טובה גדולה להם וזהו שאמר ויאמר אליו אני ה' אני הוא בחי' מלכות ה' הוא בחי' רחמים כלומר שאני בחינת מלכות בחינת דין הוא ה' בחינת רחמים ואע"פ שאתה רואה שנעשה להם רעה ע"י שליחותך זהו טובה גדולה להם כי ע"י קושי השעבוד יצאו ממצרים ק"ץ שנה קודם זמנו ואמר