אורח לחיים קיא

וזהו למען יאמינו כי נראה אליך ה' אלהי אבותם אלהי אברם אלהי יצחק ואלהי יעקב:

ונראה כי הקשה בס' הקדוש ראשית חכמה חיך התייחס הש"י שמו על ב"ו אלקי אברהם יצחק ויעקב והם אכלו ושתו ושאר צרכי הגשמיות ולכאורה אין זה כבוד לפני השם יתברך ועיקר העונה מדבריו מחמת שזיככו את גופם מבית ומבחוץ ועבדו השם יתברך עם הדברים הגשמים ע"ש. וכן כתבתי בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מ' דוב בער זלה"ה שע"כ נק' תפארת גופא שהש"י מתפאר עם האדם ולא עם השרפים מחמת שהם מלובשים בגוף המדובק עם היצר הרע ואעפי"כ מקדש ומטהר כל מעשה הגוף לעבוד בו הש"י זהו התפארות עכ"ד ודפח"ח והנה בכאן שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים כדי לעבוד אותו ולקבל תורתו וזה היה כוונת בריאת עולמות וכמ"ש ע"פ יום הששי שכל בריאת העולמות הי' תלוי ועומד עד שיקבלו ישראל התורה בששי בסיון וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בפסוק אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ופירש כל האותות והמופתים שהראיתי במצרים בשביל ישראל והוצאתי אותם מעבדות לחירות בכדי שאקרא ה' אלקיכם דייקא ע"כ וזה שרמז לו הש"י למשה נעבוד אותו עם היצר הרע ולעשותו יצר טוב להכניסו לקדושה ולאמור לישראל שהם יעבדו את הש"י ג"כ בדרך זה עם היצר הרע ולזכך את הגוף ולעבוד הש"י בקדושה אף במעש' הגשמיות עם היצר הרע וכמו שעשו אבותם שנקרא שמי עליהם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב והם יעשו ג"כ כן ויהיו יכולין לקבל התורה נאמר אליהם אנכי ה' אלקיך וכשתאמר לזקני ישראל כן שהש"י חפץ לגאלם עבור זה שיעבדו אותו בכל מעשה הגשמיות בקדושה וטהרה כמו אבותיהם והם ידעו שאבותם אברהם יצחק ויעקב עבדו אותו כך יקיימו כל התורה בפנימיות במעשה הגשמיות שעשו רמז לכוונה פנימית עשיית מצות התורה כענין שאמרו שיעקב אבינו קיים מצות תפילין במקלות אשר פצל ברהטים ובזה שתאמר שחפץ הש"י לגאלם עבור זה לעשות מעשה אבותיהם בודאי יאמינו וזהו למען יאמינו כי נראה אליך ה' אלקי אבותם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שהתייחס שמו עליהם עבור זה שעבדו כן הש"י בכל מעשה הגשמיות וכן חפץ לגאול אתכם שתעשו ג"כ יאמינו. ועל שפגם בעולם הדיבור ה"א אחרונה ונפל ה"א אחרונה עולם הדיבור למטה וע"כ לא היה בו מדרגת ז"ה להיות בעלה דמטרוניתא להנהיג מדת מלכות כרצונו ולא הי' בו כח לעשות זווג כי השכינה עונם הדיבור נפל למטה ובלילה שאין זווג יסוד מלכות מדת מלכות מקום עמידת הנוק' בנה"י דז"א כמו שכתב האריז"ל בכוונת הדלקת נר חנוכה וז"ל יכוין כשמטה ידו להדליק נר חנוכה למטה מי' טפחים ולמעלה משלשה שהם כנגד נה"י דז"א ששם מקום שיעור קומת הנו"ן ותכוין כי שם במקום עמידתה נמשך לה הארה כאלו היתה עם בעלה פב"פ וכו' והארה זו אנו מושכין עם שקיעת החמה כי אז הוא מדת לילה ויורדת למטה ע"כ ע"ש. וכן בכאן מחמת פגם הדיבור נפלה ה"א אחרונה למטה ונאחז בנה"י דז"א שהוא החיק וזה שאמר נו הש"י מחמת פגם הדיבור לתקן הבא נא ידך כלומר מלת נא שהוא לשון בקשה שהוא עולם התפלה עונם הדיבור והכח שהיה לך בנא עולם הדיבור להנהיג אותה כרצונך. ועתה נפל עולם הדיבור מחמת פגם הדיבור למטה אל מקום חיק ואין בך כח לעשות זווג. וזה הבא נא ידך הוא הכח שלך שהיה לך בנא תביא לחיק ידך שנפלה לשם למטרפסי' ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג הוא העונש של לשון הרע כמו מרים כמו שפירש"י ובדבר זה יאמינו שתאמר אליהם בשבילכם לקיתי על שספרתי עליכם לה"ר. והיה אם לא יאמינו לשני האותות וכו' ולקחת ממימי היאר וכו' והיו לדם ביבשת. ולפי שבשני האותות הראשונים אינם נראין שחפץ הש"י להכות המצרים בעשר מכות לגלות מדת הדעת ע"כ תראה להם מכה ראשונה ללקות אלהיהם כי יפקוד ה' על צבא מרום במרום ואח"כ נפרע מהאומה כמו שפירש"י ז"ל ומה שאמר והיו לדם ביבשת כתב רש"י ז"ל וז"ל ונראה בעיני אלו נאמר והיו המים אשר תקח בידך לדם ביבשת שומע אני שבידו נהפכין לדם ואז כשירדו לארץ יהיו בהווייתן אבל עכשיו למדנו שלא יהיה דם בידו רק ביבשה ע"כ:

ואפשר לומר שכוונת הש"י בזה שלא יהיה נהפכין בידו שלא יאמרו שבכשפים