אור החיים על בראשית מט:ח

יְהוּדָה אַתָּה וְגוֹ׳ – צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אַתָּה , כֵּיוָן שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, וּמַה בָּא לְמַעֵט? עוֹד, לָמָּה לֹא אָמַר ״וְיָדְךָ״ וְגוֹ׳ וְ״יִשְׁתַּחֲווּ״ וְגוֹ׳, כֵּיוָן שֶׁהֵם דְּבָרִים נוֹסָפִים?

וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַתָּה יוֹדוּךָ פֵּרוּשׁ, אֵין הַשְּׂרָרָה מַתְחֶלֶת לֶעָתִיד כְּדֶרֶךְ שְׁאָר בְּרָכוֹת הָאֲמוּרִים לִשְׁאָר הָאַחִים שֶׁהֵם לִזְמַנִּים רְחוֹקִים לִכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ, אֶלָּא אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:ב) ״יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו״, וּכְשֶׁיָּבֹא זְמַן שֶׁיָּדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ וְתִתְגַּבֵּר עַל הָאוֹיְבִים, אֲזַי יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְגוֹ׳ וְיַמְלִיכוּךָ עֲלֵיהֶם, וְזֶה הָיָה בִּימֵי שָׁאוּל כְּשֶׁעָשָׂה דָּוִד הַנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל בְּעֹרֶף אוֹיְבָיו הִמְלִיכוּהוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם: