אור החיים על בראשית לח:כו

צָדְקָה מִמֶּנִּי. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי מַה שֶׁפָּסְקוּ דִּינָהּ לִשְׂרֵפָה הָיָה לְצַד שֶׁבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם גָּזְרוּ עַל זְנוּת הַגּוֹי. אַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה שֶׁעִם יְהוּדָה זִנְּתָה, הִיא יוֹתֵר צַדֶּקֶת מִיהוּדָה, כִּי יְהוּדָה לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא וּבְחֶזְקַת גּוֹיָה הָיְתָה וּבָא עָלֶיהָ וְעָבַר עַל גְּזֵרַת בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וְהוּא אָמְרוֹ ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: צָדְקָה בִּדְבָרֶיהָ, וּמִמֵּילָא צָדְקָה בְּדִינָהּ, וְעוֹד לָהּ שֶׁהִיא יוֹתֵר מִמֶּנִּי בְּצִדְקוּת מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי. וְלֹא נִתְחַיֵּב יְהוּדָה עַל הוֹדָאָתוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּחֶזְקַת גּוֹיָה, כֵּיוָן שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת לֹא גּוֹיָה הָיְתָה, וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכוֹל חֲתִיכַת חֵלֶב וְעָלָה בְּיָדוֹ חֲתִיכַת שׁוּמָן.

וְאִם תֹּאמַר: סוֹף כָּל סוֹף בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה שֶׁבְּחֶזְקַת גּוֹיָה בָּא עָלֶיהָ, לָמָּה עָבַר עַל גְּזֵרַת בֵּית דִּין? לָזֶה כְּבָר תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה פ״ה) כִּי מֵה׳ מִצְעֲדֵי גָבֶר וְתִקֵּן עֲלִילוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק (בראשית מ״ט:ט׳) ״גּוּר אַרְיֵה״ וְגוֹ׳:

כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁאָמַר ״צָדְקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי״, גָּמַר אוֹמֶר כִּי גַּם לֹא עָשְׂתָה פְּרִיצוּת, כִּי טַעְמָהּ עַל אֲשֶׁר לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי. רָאֲתָה כִּי אָבְדָה תִּקְוָתָהּ, לָזֶה עָשְׂתָה הַדָּבָר הַזֶּה.

אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר כִּי הוּא הַגּוֹרֵם לָהּ לַעֲשׂוֹת כֵּן לְצַד שֶׁלֹּא נְתָנָהּ לְשֵׁלָה, וְהוּא אָמְרוֹ צָדְקָה הִיא בְּמַעֲשֶׂיהָ, וּמִמֶּנִּי פֵּרוּשׁ, מִצִּדִּי אֲנִי הָיִיתִי סִבָּה לָהּ כִּי לֹא נְתַתִּיהָ וְגוֹ׳: