אור החיים על דברים כג:כד

ואומרו מוצא שפתיך תשמור וגו' , פירוש תמתין מלהוציא הנדר מפיך עד שתוכל לעשות פירוש לקיים הנדר אז תדור ותקיים הנדר, סמוך לנדרך, והוא אומרו ועשית כאשר נדרת , וכן היה הלל עושה שהיה מביא קרבנו לעזרה ואמר (פסחים ס"ו:) וכו'.

או שיעור הכתוב הוא על זה הדרך מוצא שפתיך תשמור מלדבר, ותעשה כאלו נדרת לה' אלהיך הגם שאינו אלא נדבה, והוא אומרו כאשר נדרת נדבה אשר נדבה רוחך, כי משמעות נדבה היא בלב כאומרו (שמות כ"ה ב') אשר ידבנו לבו, נדבה רוחו (שם ל"ה כ"א):

ואומרו אשר דברת בפיך יתבאר על דרך אומרם בזוהר (ח"ג רצ"ד.) בפסוק (קהלת י' כ') כי עוף השמים יוליך את הקול כי כשאדם חושב בדעתו מחשבה שפתותיו דובבות מעצמן בלא ידיעתו, והוא אומרו אשר דברת בפיך כי הגם שלא עשה אלא מחשבה פיך דיבר מה שחשב, ולזה דקדק לומר בפיך שאם לא כן למה הוצרך לומר בפיך וכי אין אנו יודעים כי הדיבור הוא בפה, ולדברינו יבא על נכון, ורבותינו ז"ל (ר"ה ו'.) דרשו הכתוב באופן אחר, וע' פנים לתורה: