אור זרוע, חלק א שפט

מתני' נוהג בחי' ובעוף במזומן ושאינו מזומן ונוהג בכוי מפני שהוא ספק. פרש"י מזומן ושאינו מזומן משום דגבי שילוח הקן אצטריך למתני לקמן בשאינו מזומן אבל לא במזומן. מזומן דבר הגדל בבית. ולא הי' צריך לפרש כך. דת"ר אשר יצוד ציד חי' או עוף אין לי אלא יצוד ניצודין ועומדין כגון אווזין ותרנגולין מנין ת"ל אשד יצוד מ"מ אלמא דע"כ אצטריך למתני מזומן ושאינו מזומן הואיל ואצטריך מ"מ לרבוינהו מקרא: