אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רצ

הא דפירש דלאחר טבילה מברך אין אנו נוהגים כך. אלא קודם הטבילה מברך על טבילת כלי מתכות ואל יאמר כלים סתמא דאז הוה משמע אפילו שאר כלים שאינם כלי מתכות. וההיא דפ"ק דפסחים בשלמא טבילה משוס דאכתי גברא לא חזי. ההיא פירשו רב האיי גאון זצ"ל ופר"ח זצ"ל. ור"ת זצ"ל דההיא בטבילת גר דוקא דקיי"ל מל ולא טבל כאילו לא מל. והיאך יאמר אשר קדשנו במצותיו וצונו והוא אכתי גוי. הילכך מברך אחר הטבילה כדתניא טבל ועלה אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה אבל ישראל בעל קרי הכי נמי דמברך והדר טובל. כדאמ' בפ' עד כמה נדה קוצה לה חלה ומברכת. וכ"ש כשמטביל את הכלי שיברך עובר לעשייתו. וכן הלכה: