אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רח

הא דכתב פת האפויה בעצי ערלה דליכא למישרייה בזה וזה גורם היינו בשאבוקה כנגדו כדמוקי לה רב פפא בפ' כל שעה :

הדרן עלך פרק כל הצלמים

פרק ישמעאל

[דף נ' ע"א] אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב מנין לתקרובת ע"ז שאינה בטילה עולמית שנאמר ויצמד ישראל לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. כמת מה מת אין לו ביטול עולמית אף תקרובת ע"ז אינה בטילה עולמית. אמר ר' יוסף בר אבא איקלע רב ירמיה בר אבא לאתרי' אתא ואייתי מתני' בידיה. גוי שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים וסרטיאות מותרות. וישראל שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים וסרטיאות אסור. ולית נגר בר נגר דיפרקינה:

[שם] אמר רב [ששת] אנא לא נגר [אנא] ולא בר נגר אנא ומפרקינא לה. מאי קשיא לך הא דרב גידל בעינא כעין פנים וליכא. פי' רבי' שמואל זצ"ל בעינא כעין פנים בזבחים דפנים. וה"ה לכל שאר תקרובת דמזבח כגון קיטור וניסוך. וכל העולין על גבי מזבח מיקרו תקרובת ע"ז לענין שלא ליבטל וכן כל מיני מאכל. וכדתנן נמי במתני' יינות שמנים וסלתות כו' הילכך הנך אבנים לא הוו תקרובת. ומיהו איתסורי הוא דמיתסרי משום דנעשית ע"ז עצמה כדלקמן בשמעתא (וכען) בטילה (והוו בטלה) להו דחיפו בהו דרכים: