אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קצג

אלמא דקיימא לן כי הני תרי לישני אף לקולא:

[שם] אמר רב אחי אמר רב דגים קטנים מלוחין אין בהן משום בישולי גוים דנאכלין כמות שהן חיין מחמת מילחן. ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא שטיגן במורייס שומן דגים עם קמח אסיר. פשיטא מהו דתימא הרסנא עיקר ואותו מורייס נאכל כמות שהוא חי ושרי קמ"ל קימחא עיקר ויש בו משום בישולי גוים שהקמח אינו נאכל חי: