אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קעט

ואני ראיתי בפריש בחג הפסח לאחר שיצאו מבית הכנסת שהתיר מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל טעם לפגם. והרב ר' יחיאל בר יוסף היה באותו מעמד. וכן אנו נוהגים תדיר להתיר טעם לפגם בפסח. ואפי' אותם שאוסרין לפגם בפסח. היינו שאם היה בעין משביח. אבל שכר ביין אפילו בעין מפגים. הילכך מכל פנים נראה בעיני היתר גמור. יצחק בר משה נב"ה:

[דף ל"ד ע"א] רבי עקיבה איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות. קנקנים של גוים אסורין או מותרין. לא הוה בידיה אתא שאיל בי מדרשא. א"ל מתענין לשעות ואם השלים מתפלל תפלת תענית. פירש"י זצ"ל כגון שקיבל עליו תענית משש שעות ולמעלה מיהו לא טעם כלום מתחילה כל היום אבל לא לשם תענית נתכוון בראשונות. מתענין לשעות וצריך להתענות להתפלל תפילת תענית לערב. ואם השלים מתפלל תפלת תענית ל"ג עכ"ל: