אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קיח

הלכך הלכה כרשב"ל בפרות:

[שם] מתני' ואם נהנית משלמת מה שנהנית. וכמה. רבה אמר דמי עמיר שאם אכלה שעורים כדי שבעה אין זה משלם לו אלא רמים כמו שהיה צריך ליתן בקשין ותבן להאכילה. דמצי למימר אי אפשר לי להאכילה שעורין אלא קשין ותבן. ורבא אמר דמי שעורים בזול כפי שהיה צריך ליקח שעורים למאכלה אם היה רוצה להאכילה שעורים. ולא יתן לה כשער היקר שבשוק. דדילמא איהו לא מאכיל לה שעורין אלא בזול יתן לו. כדאמרינן בבבא בתרא פ' מי שמת כל זוזא חשבינן ליה בארבעה דנקי דהיינו שני שלישי הדמים: