אור פנימי על תלמוד עשר הספירות טז:רסא

לילית אתקרי יותרת מל הכבד דאתגברת על בעלה ואיהי שולטת על דכורא. כי הוא אין לו אלא ו' אורות, והנוקבא שלו לילית יש לה יוד אורות. ויש להבין הדבר כיון שאין אל הנוקבא אלא מה שהזכר נותן לה, א"כ איך יש לה יותר אורות ממנו. והענין הוא, כי מטרם חטאו של אדם הראשון, כבר היה מתוקן כל ד' העולמות אבי"ע, כי כל ג' העולמות בי"ע כבר עלו לקדושת האצילות, אלא שעוד לא היה התיקון שלם, כי הקליפות היו עדיין במחזה ולמטה דבי"ע, בד"ת דיצירה ובי"ס דעשיה, כנ"ל. והם בחינת ל"ב האבן שאינם ראוים לבירור עד גמר התיקון, כנ"ל דף א' תתקמ"ב ד"ה עתה, ע"ש. ואז לא היה בהם אלא בחינת ז"א ונוקבא דקליפות אב"א, שפירושו ו"ק ונקודה. שה"ס סירס הזכר וזינן את הנקבה, כי הזכר דקליפה היה חסר נה"י, והוא אסתרס, כלומר, שלא יהיה ראוי לעולם להשיג בחינת נה"י דכלים וג"ר דאורות. וכן צינן את הנקבה, שהעמידה בנקודה, שלא תהיה ראויה לבנין לעולם. ונודע, שלולא תיקון הזה שנעשה באלו הזו"ן דל"ב האבן, לא היה מציאות קיום אל העולמות. ועם זה תבין, שגם אחר החטא דעצה"ד, שכל תנה"י דכלים עם הניצוצין של הג"ר דאורות חזרו ונפלו לקליפות: אשר מתנה"י דזו"ן נבנו הקליפות דאצילות, ומתנה"י דבי"ע נבנו הקליפות של בי"ע, כל אחד נגד הבחינה שכנגדו כנ"ל. הנה כל אלו הכלים והניצוצין שנפלו להם, הם היו מבחינת הרפ"ח הניצוצין בלבד כי לא היה שם כלום מבחינת ל"ב האבן כנ"ל, כי גם הנוקבא דז"א לא נבנה כלום מבחינת נקודת הסיום שלה, אלא רק ממה דיהיב לה בעלה ממוחין דאו"א כנ"ל. כי ע"כ היו בי"ע מוכרחים לעלות מנקודת הסיום דאצילות ולמעלה ובי"ע נשאר ריקן, כנ"ל. ונמצא כי הקליפות דאצילות שעשקו את הט"ר של הנוקבא לחלקם, היה אז מחלקם של הקדושה, ולא מחלק הקליפות שהם ל"ב האבן. וז"ס שלילית נבנית בע"ס שלימות, כי מבחינתה עצמה, שהיא ל"ב האבן לא היתה לה אלא נקודה לבד, ומעושק הקדושה הרויחה בנין שלם של ע"ס. אבל הז"א דקליפה אין לו מהאורות האלו שעשק מתנה"י דז"א רע ו"ק לבד, כלומר שלא הרויח את נה"י החסרים לו, כי ז"ס אל אחר אסתרס ולא עביד פירי, ואע"פ שהוא עתה עם הנוקבא שלו לילית פב"פ, אין זה נבחן לזווג ממש, שהרי לא נתן לה כלום מן בחינתו שהוא ל"ב האבן, אלא מחמס ועושק ממה שגזל הרפ"ח ניצוצין דקדושה, לפיכך הוא עצמו לא נתגדל עי"ז, רק הנוקבא שלו בלבדה, כי אין זה נבחן לתולדות שלו, אלא לגזל בעלמא. ונמצא הוא עצמו אסתרס ולא עביד פירי, כאמרם ז"ל. ומעושק וגזל הזה נעשה הנוקבא גדולה על הדכר, ונקראת יותרת על הכבד ואיהי שלטא על דכורא, להיותה גדולה ממנו.