אור פנימי על תלמוד עשר הספירות טז:קכג

הכתרים שבכל הנשמות כי בהם לא שלטו הקליפות. כבר דברנו מזה בדיבור הסמוך, כי כל מה שיוצא בעיבור א'. לא יוכלו להקליפות לשלוט בהם, וזהו כל ההפרש שיש בעולם התיקון על שביה"כ, כי אז בעולם הנקודים לא היה תיקון קוים בז"ת, וע"כ נשברו שם פו"א, משא"כ בעולם התיקון נעשה תיקון קוים בז"ת ע"י העיבור בבטן העליון, כנ"ל, וע"כ לא נשברו כאן הכלים דפנים של ז"א דאצילות שהם ו"ק ונקודה, ועד"ז נשארו ג"כ כל הכלים דפנים דפרצופי בי"ע, ונשמת אדם הראשון, דהיינו ג"כ בחינת ו"ק ונקודה שבהם, שנתקנו בעיבור הא'. ונתבאר שם כי כל הפרצופים דבי"ע הם בחינת הכלים דחב"ד חג"ת עד החזה, ושורש אדה"ר הוא בחינת נקודת החזה עצמה עש"ה. הרי שערך פרצופי בי"ע עם נר"ן דאדה"ר, הם כערך ז"א ונוקבא דאצילות וכמו שז"א חזר ונתמעט בסבת החטא לבחינת ו"ק, והנוקבא נתמעטה לבחינת נקודה, דהיינו החזה הדבוקה בחב"ד חג"ת דז"א, הנבחנת לבחינת כתר דכלים ובחינת מלכות דאורות, וכל ט"ת שלה ירדו לבי"ע, כן עד"ז ממש, לא נשאר לאדה"ר, רק בחינת הנקודה דחזה, שהיא השורש שלו הנכלל עם הכלים דפנים דכל פרצופי בי"ע, אבל הט"ת שלו, שהם כולם אחורים, הנה בהם שלטו הקליפות, כי הם נתערבו בכלהו כלים דאחורים דכל הפרצופים הן דאצילות והן דבי"ע, כמ"ש כל זה היטב בדיבור הסמוך. ע"ש ואין להאריך.