אור נערב, חלק ז, אות ה

הא – עצמה, בבואה בראש תיבה, הרמז לבינה. ובבואה בסוף תיבה, הרמז למלכות:

הבל – ז׳‎ הבלים, ז׳‎ מדות:

הגדה – מצד החכמה:

הדום – מלכות:

הדס – ג׳‎ אבות, ומלכות הדסה:

הדר – בתפארת או בנצח:

הוא – בכתר, או בבינה, או בתפארת, או במלכות:

הוד – נקרא כן, בהיותה נאחזת בגבורה ובינה:

הוה – רמז ה׳‎ עלאה, ה׳‎ תתאה, ו׳‎ באמצעיתא:

הוי – תפארת מסתלק עם הברכות אל הבינה:

היא – מלכות:

היכל – מלכות:

הלכה – מלכות:

הלל – מלכות, שאינו גמור, וגמור מצד הבינה, או בינה עצמה:

הללויה – מלכות מצד התפארת:

הנני – מלכות:

הר – מלכות, והכל לפי שם המתלוה:

התקפתא – מלכות מצד החסד: