אור נערב, נספח: הקדמות ב

הקדמת ר' משה באסולה

אמר הצעיר משה בסולה

עלי לשבח אל החכם כמהר' גדליה בן הרב המחבר זצ"ל כי שמר ברית אחים ואהבתו הקדומה בארץ הצבי תוב"ב עקד שהביאני אל הדר תורתו והעמידני על ימינו לעזרו לסמכו ולתמכו להרים מכשול מדרך הספר הנכבד הלז

והחוט המשולש עמנו ה"ה הישיש ונעלה רבי ישראל עושה חיל ברב עוז ותעצומות במלאכת הדפוס לשם שמים ובאמונה באופן כי בטחנו בחסד אל יהיה מוגה כהלכתו כפי' סדר עבודת יום הכפורים וכל שלו ושחיתה לא ישתכח ביה.

וליודעים ינעם ועליהם תבא ברכת שמים מעל:

ואלה הדברים אשר דבר משה בסולה בראותו החבור ומעלתו ואת יקר תפארת גדולתו:

כל ישראל יש להם חלק בעולם הנשמות החשובות חצובות מתחת כסא עושה ארץ בכחו ובתבונתו נטה שמים. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלדים את בני ישראל לטהר רעיונים ולשית בטחות חכמה לאור באור החיים ונעלמה מעיני כל חי. עד עת בא החכם בנו יצ"ו והוציא חמה ממקומה להאיר לארץ ולדרים באור חברוהו שרים. קראוהו נדיבי העם טעמו וראו מתקו וערכו. וכל איש ישאנו בחשקו בחיקו:

וזה חלקי מכל עמלי. להביא תשורת שירת מהללי.

לכו נא זמירי רנני ושירי

להלל לפאר לעושה מאורים:

ונטע בחכמה שלחיו בפרדס

והאיר באור זה למרפא בשרים:

מתוקן ויפה כשוהם וישפה

ונערב לכל פה בצוף ה-דבורים:

והיה במטמון ונסתר להמון:

בארץ צבי היא בחדרי חדרים:

עדי קם גדליה ואמר יהי אור

כחום צח עלי אור וגלה סתרים:

עודני אל לבי מדבר. ואוסיף לחבר:

קחה דוד אור נערב כמוצא שלל רב:

לאיש גדל ורב כאריה ברחובות:

ובו תמצא סודות מדובר נכבדות:

במסבת מדות ותקון מחשבות:

וסוד כתר עליון וחכמה רום חביון:

ובינה באפריון רחוקות וקרובות:

גדולה בימינא גבורה בה דינא:

כהר מור ולבונה וחומות נשגבות:

ומדת תפארת באמצע נקשרת:

ונצח אוגרת לשובב בנתיבות:

והוד ויסוד גילה למלכות הכלה:

וחוזרות חלילה ועל מלאת יושבות:

בתוכו כל עושר ובו כושר יושר:

למספר העשר בריאות גם טובות: