אור לישרים על תלמוד ירושלמי תענית ב:ה

משנה על השנייה – בחתימה השנייה, שהוא חותם בה את ברכת זכרונות, הוא (שליח הציבור) אומר: "מי שענה את אבותיכם על (אצל) ים סוף – כשרדפו מצרים אחרי בני ישראל והשיגו אותם אצל הים, צעקו (התפללו) בני ישראל אל ה' (שמות יד,י), וה' קרע להם את הים והעבירם בתוכו והטביע את המצרים , הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה יי' זוכר הנשכחות (דברים שנשכחו ואינם זכורים עוד) ". • • •

ארבע כיתים (כיתות, קבוצות) נעשו אבותינו – ישראל נחלקו לארבע כיתות, על הים (אצל ים סוף) – כשרדפו מצרים אחרי בני ישראל והשיגו אותם . כת אחת אומרת: נ י פול לים – נטביע עצמנו בים , ואחת אומרת: נחזור למצרים – ונשתעבד להם , ואחת אומרת: נעשה עמהן מלחמה – נילחם בהם , ואחת אומרת: נצווח (נצעק) כנגדן – כדי להפחיד אותם, שלא יוכלו להילחם. קול צווחות הוא אחד מטכסיסי המלחמה שהיו עושים בשביל להכניס מהומה ובהלה במחנה האויב (ראה משנה סוטה ח,א) . זו שאמרה: נ י פול לים, אמר להן משה: "התייצבו וראו את ישועת יי' אשר יעשה לכם היום " (שמות יד,יג) – עמדו על מקומכם ואל תיפלו לים מפני המצרים הבאים עליכם, ובקרוב תראו את ישועת ה' . וזו שאמרה: נחזור למצרים, אמר להן משה: "כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם " (שם) – שלא תשובו למצרים . וזו שאמרה: נעשה עמהן מלחמה, אמר להן משה: "יי' ילחם לכם" (שם יד) – אין אתם צריכים להילחם, אלא ה' יילחם בשבילכם . וזו שאמרה: נצווח כנגדן, אמר להן משה: "ואתם תחרישון" (שם) – תשתקו, ולא תצעקו . סיפור זה מובא במכילתא דרבי ישמעאל - מסכתא ד'ויהי בשלח' פרשה ב ובמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יד,יד. בתרגומים הארמיים הארץ ישראלים לתורה על שמות יד,יג-יד נאמר (תרגום): ארבע כיתות נעשו בני ישראל בשעה שהיו עומדים על ים סוף. אחת היתה אומרת: ניפול לים, ואחת היתה אומרת: נחזור למצרים, ואחת היתה אומרת: נילחם בהם, ואחת היתה אומרת: נצעק למולם ונבלבל אותם. על השנייה הוא אומר החתימה "זוכר הנשכחות" מתאימה לברכת זכרונות. ב מכילתא דרבי ישמעאל - מסכתא ד'ויהי בשלח' פרשה ג וב מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יד,טו נאמר: רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים, שנאמר: "כי זכר את דבר קודשו את אברהם עבדו", וכתיב: "ויוציא עמו בששון ברינה את בחיריו" (תהילים קה,מב-מג). כיון שקרע ה' את הים בזכות האבות, שזכר ה' את הברית שכרת עם האבות, אברהם יצחק ויעקב, ולא שכח אותה, לכן בברכה שהוא אומר בחתימתה: "זוכר הנשכחות", הוא אומר סמוך לחתימתה: "מי שענה את אבותינו על ים סוף". • • •