אור לישרים על תלמוד ירושלמי סוכה ג:ג

משנה ערבה גזולה ויבישה - פסולה. של ה אשירה ושל עיר הנדחת - פסולה. נקטם ראשה, נפרצו עליה והצפצפה (עץ צפצפת הפרת, שעליו הצעירים מאורכים וצרים בדומה לעלי הערבה, אבל עליו הבוגרים מעוגלים ורחבים) - פסולה. כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל ה בעל – ערבה הגדלה בשדה ממי גשמים ולא מנחל, - כשירה. • • •

תלמוד מביאים מדרש: כתיב: – כתוב (בפרשת חג הסוכות): " וּלְקַחְתֶּם לָכֶם... וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג,מ) – כל אחד מכם חייב לקחת ענף של ערבי נחל, - אין לי אלא של נחל – אין לי ללמוד מהכתוב הזה אלא שערבה הגדלה על יד נחל כשירה למצוות לולב . של בעל ושל הרים מניין? – אבל מאיפה למדים שערבה הגדלה בשדה בעל או בהרים, ולא על יד נחל, כשירה? תלמוד לומר (הכתוב מלמד לומר) : – למד את הדבר (התשובה על שאלתך) מן הכתוב: "וערבי" – לשון רבים, ולא 'ערבת נחל', ומזה יש ללמוד שכל מיני הערבה כשירים . אבא שאול (תנא בדור השלישי והרביעי) אומר: "עַרְבֵי נָחַל" – לשון רבים, - שתים – יש ללמוד מזה שיש שתי מצוות בערבה בחג הסוכות , ערבה ללולב – ערבה שנוטלים עם הלולב, וערבה למקדש – ערבה שזוקפים אותה בצידי המזבח במקדש . אם כן – אם הכתוב מלמד שכל מיני הערבה כשירים, למה נאמר: "וערבי נחל"? פרט לצפצפת – הכתוב בא להוציא את הצפצפה, הדומה לערבה, אבל שונה ממנה, שהיא פסולה . אי זו היא ( של ) צפצפת? העשויה כמין מגל – שהעלים כפופים כמו מגל (סימן זה מתייחס לעלים הצעירים של צפצפת הפרת, שאומנם הם מוארכים, אלא שחלקם כפוף כמין מגל ("חי וצומח בתורה", עמוד 160)) . ומציעים ברייתא: תני: – שונה (התנא): כמין מגל – ששפתם של העלים משוננת כמו מגל, ששיניו קטנות וצפופות, - פסולה (נראה שצריך לומר כמו בבבלי: ' כשירה ') – שיש מיני ערבה שעליהם משוננים, והם כשירים , כמין מסר – ששפתם של העלים מפורצת כמו משור, ששיניו גדולות ומרווחות, - פסולה (מגיה מחק במסירה שלפנינו 'פסולה' וכתב 'כשירה'. אבל גרסת הסופר היא הנכונה, כמו שיוצא מהבבלי ומהתוספתא ("הירושלמי כפשוטו", מבוא, עמוד יז). ואפשר שהמגיה התכוון להגיה את "כמין מגל - פסולה" וטעה והגיה את "כמין מסר - פסולה") – שזהו צפצפה, הדומה לערבה, והוא פסול . אי זו היא ערבה פסולה? עלה עגול וקנה לבן – הכוונה לעץ הצפצפה המכסיפה, שיש שכינוהו ערבה ויש שכינוהו צפצפה ("חי וצומח בתורה", עמוד 160), שעליו רחבים ועגולים בחלקם התחתון, וקליפת ענפיו לבנה . אי זו היא ערבה כשירה? עלה ארוך – ולא רחב או עגול כעלי צפצפה, וקנה אדום. ב ספרא "אמור" פרשה יב נאמר: "וערבי נחל" - אין לי אלא של נחל. של בעל ושל הרים מניין? תלמוד לומר: "וערבי נחל". אבא שאול אומר: "ערבי נחל" - שתיים, ערבה ללולב וערבה למקדש. וב ויקרא רבה ל,ח וב פסיקתא דרב כהנא כז,ח נאמר: "וערבי נחל" - אין לי אלא של נחל. של בקעה ושל הרים מניין? תלמוד לומר: "וערבי נחל". אבא שאול אומר: "וערבי נחל" - שתיים, ערבה ללולב וערבה למקדש. ב תוספתא סוכה ב,ז שנו: ערבה של בעל ושל הרים - כשירה. אם כן למה נאמר: "ערבי נחל"? פרט לצפצף. אי זהו צפצף? העשוי כמין מסר. אי זהו ערבה כשירה? קנה שלה אדום ועלה שלה ארוך. אי זהו ערבה פסולה? קנה שלה לבן ועלה שלה עגול. ו שם ג,א שנו: ערבה (למזבח) - הלכה למשה מסיני. אבא שאול אומר: מן התורה, שנאמר: "וערבי נחל" - ערבה ללולב וערבה למזבח. ב בבלי סוכה לג,ב-לד,א אמרו: תניא אידך: "ערבי נחל". אין לי אלא ערבי נחל. של בעל ושל הרים מניין? תלמוד לומר: "ערבי נחל", מכל מקום. - אבא שאול אומר: "ערבי" - שתיים, אחת ללולב ואחת למקדש. תנו רבנן: אי זהו ערבה, ואי זהו צפצפה? ערבה - קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך (מאורך), ופיה (שפת העלה) חלק. צפצפה - קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל. תניא: דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול. שני הסימנים הראשונים של צפצפה בבבלי מתאימים לצפצפה המכסיפה, ואלה הובאו בתוספתא ובירושלמי. הסימן השלישי "פיה דומה למגל" קשה, באשר עליה מפורצים כמשור, ולא משוננים כמגל. נראה כי הסימן "דומה למגל" נלקח מן הברייתא הקדומה המתייחסת לעלים הארוכים והעקומים של צפצפת הפרת ("חי וצומח בתורה", עמוד 160). • • •