אור לישרים על תלמוד ירושלמי סוכה א:יא

משנה בית שנפחת – שנפלה מקצת מתקרתו ומגגו באמצעו, וסיכך על גביו – על המקום שנפחת, ונמצא מה שנשתייר מן התקרה מפסיק בין הסכך לבין כותלי הבית, שהם עכשיו דפנות הסוכה , אם יש בין הכותל לסיכוך ארבע אמות – אם תקרה ברוחב של ארבע אמות מפסיקה בין הכותל לסכך, - פסולה – הסוכה . וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרא (בניין עמודים המקורה בתקרה) – חצר שהיא מוקפת משלושת צדדיה אכסדרה הבנויה לפני הבתים שבחצר, וסיכך באוויר שבאמצע החצר, ונמצא שכותלי הבתים הם דפנות הסוכה, אלא שתקרת האכסדרה מפסיקה בין הכתלים ובין הסכך, דינה כמו בית שנפחת, שאם יש בתקרת האכסדרה ארבע אמות - הסוכה פסולה . סוכה גדולה שהקיפוה דבר שאין מסככין בו – שהקיפו את הסכך הכשר שבאמצע הסוכה ונתנו בינו ובין הדפנות דבר שפסול לסכך בו, משום שאין להם סכך כשר הרבה בשיעור המספיק לסיכוך הסוכה הגדולה , אם יש תחתיו – תחת הדבר שאין מסככים בו, היינו בין הדפנות ובין הסכך הכשר, ארבע אמות - פסולה – הסוכה, כדין בית שנפחת . • • •

תלמוד מציעים ברייתא: תני – שונה רבי חייה (בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים) : אויר – חלל בלא סכך, הנמשך על כל הסוכה מצד אחד לצד שכנגדו, פסול (מילה זו יתירה, והיא אשגרה מהלשון 'סכך פסול' שבסמוך) פוסל בשלשה טפחים – אם רוחבו של האויר שלושה טפחים או יותר - הסוכה כולה פסולה, אבל אם רוחבו פחות משלושה טפחים - הסוכה כשירה, מפני שהוא כלבוד (כמחובר) , סכך פסול – שפסול לסכך בו, הנמשך על כל הסוכה מצד אחד לצד שכנגדו, אינו פוסל אלא בארבע אמות – אם רוחבו של הסכך הפסול ארבע אמות או יותר - הסוכה כולה פסולה, אבל אם רוחבו פחות מארבע אמות - הסוכה כשירה, שכך היא ההלכה המסורה . ומציעים סיוע ממשניות לשתי הקביעות הנזכרות: אמר רבי יוסה (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי) : אף אנן תנינן תרתיהון (הצורה 'תרתיהון' היא צורת כלאיים של זכר ונקבה. וצריך לומר: 'תרתיהן') : – גם אנחנו שָׁנינו את שתיהן (את שני הדברים): אויר פסול (מילה זו יתירה) פוסל בשלשה טפחים, (כאן התחלת מקבילה בירושלמי ברכות ז,א) דתנינן: – ששנינו (משנה סוכה א,ט): הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים – שיש רווח של שלושה טפחים בין הדופן לסכך באורך הסוכה או ברוחבה, - פסולה – הסוכה. מכאן שאוויר פוסל בשלושה טפחים . סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות, דתנינן: – ששנינו (משנה סוכה א,י): בית שנפחת וסיכך על גביו, אם יש בין ה כותל לסיכוך ארבע אמות - פסולה – הסוכה . ויש להציע דיוק: הא – אבל פחות מיכן – אם יש בין הכותל לסיכוך פחות מארבע אמות, - כשירה – הסוכה. מכאן שסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות, אבל לא בפחות מכך . ושואלים: מהו לישן תחתיו? – מה הדין בקשר למקרה שאדם ישן תחת סכך פסול פחות מארבע אמות שבין הכותל לסכך הכשר? האם הוא יוצא ידי חובת ישיבה בסוכה? (השאלה היא על סכך פסול פחות מארבע אמות שהוזכר לפני כן, ואין היא על אוויר פחות משלושה טפחים שלא הוזכר כלל) ופושטים את הבעיה (בהשוואה בין מקרים): התיב – השיב (תשובה על השאלה) רבי יצחק בן אלישיב (אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי) : הרי טיט (בוץ, רפש; תערובת חומר במים ובחול) הנרוק (הנשפך) משלים במקוה – מצטרף למים להשלים את המקווה לשיעור של ארבעים סאה (כמו ששנינו במשנה מקוואות ז,א: "יש מעלים את המקווה (משלימים את המקווה לארבעים סאה)... הטיט הנרוק"), ואין מטבילין בו – הטובל בטיט הנרוק המשלים את המקווה - לא עלתה לו הטבילה (ראה משנה מקוואות ב,י) , והכא – וכאן (הקביעה הבאה לפני כן חלה גם במקרה של סכך פסול בסוכה), משלים בסוכה – סכך פסול בשיעור שלושה טפחים מצטרף בסוכה קטנה לסכך כשר כדי להשלים לשיעור של הכשר סוכה (ברייתא לעיל א,ו), ואסור לישן תחתיו – הישן בסוכה קטנה תחת סכך פסול בשיעור שלושה טפחים, או הישן בסוכה גדולה תחת סכך פסול פחות מארבע אמות שבין הכותל לסכך הכשר - לא יצא ידי חובתו . עד כאן המקבילה בירושלמי ברכות. ב בבלי סוכה יט,א-ב אמרו: ...זה (סכך פסול פחות משלושה טפחים / אוויר פחות משלושה טפחים) מצטרף (להשלים שיעור סוכה קטנה) וישינים תחתיו, וזה (אוויר פחות משלושה טפחים / סכך פסול פחות משלושה טפחים) מצטרף (להשלים שיעור סוכה קטנה) ואין ישינים תחתיו. - ומי איכא מידי דאצטרופי מצטרף והוא עצמו פסול / אינו כשר? (שמאחר והוא מצטרף, משמע שהוא עצמו כשר וישנים תחתיו כשהוא מצטרף) - אמר רבי יצחק בן אלישיב: טיט הנרוק יוכיח, שמצטרף לארבעים סאה, והטובל בו - לא עלתה לו טבילה. במשנה שנינו: "בית שנפחת וסיכך על גביו, אם יש בין הכותל לסיכוך ארבע אמות - פסולה". מה הטעם לפסול את הסוכה? - חזקיה (אמורא ארץ ישראלי בדור הראשון, בנו של רבי חייא) אמר: מפני שהיא נראית כדופן עקומה – כשסכך פסול בשיעור של ארבע אמות סמוך לדופן הסוכה, הסוכה נראית כדופן עקומה (הסכך הכשר נראה כאילו הוא המשכה של הדופן הסמוכה לסכך הפסול שהתעקמה, ונמצא שאין לסוכה סכך) . תני – שונה (ברייתא) רבי הושעיה (מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הראשון) : מפני שהיא נראית כדופן עקומה. רבי בא (רבי אבא, אמורא בדור השלישי) אמר בשם רבי חייה (בר אבא, אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי) שאמר בשם רבי יוחנן (גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני) : מפני שהיא נראית כדופן עקומה. רבי זעורה (רבי זירא, מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי) אמר בשם רבי יסה (רבי אסי, (אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי) שאמר בשם כהנא (רב כהנא השני, אמורא בבלי בדור השני) : מפני שהיא נראית כדופן עקומה. ומציעים קושיה: אמר רבי יונה לרבי יוסי (גדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי) : ולמה לי נן אמרין: – ולמה אין אנחנו אומרים: משום שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות? – מאחר וסכך פסול בשיעור של ארבע אמות פוסל את הסוכה כמו ששנה רבי חייא, מדוע האמוראים אומרים שהטעם לפסילת הסוכה במקרה של בית שנפחת הוא מפני שהיא נראית כדופן עקומה, ואין הם אומרים שהטעם הוא מפני שסכך פסול בשיעור של ארבע אמות פוסל את הסוכה? (רבי יוסי עצמו לעיל מפרש את ההלכה של "בית שנפחת" משום שסכך פסול פוסל את הסוכה בארבע אמות) כך (כמו פירושנו) נראה לפרש את הלשון "מפני שהיא נראית כדופן עקומה", וזה מכמה טעמים: א . המשנה שנתה את ההלכה של "בית שנפחת" לפסול ולא להכשר, ומסתבר שהאמוראים המנמקים אותה מתכוונים להסביר את טעם הפסול. ב . הלשון "מפני שהיא נראית כ..." משמעה לפסול, כמו "מפני שהיא נראית כאוצר" (לעיל הלכה ה והלכה ח). ג . מאחר ולא נידונה בירושלמי הדעה שסכך פסול פוסל בפחות מארבע אמות כפי שהיא נידונה בבבלי, ממילא אין צורך בטעם של דופן עקומה להכשרת סוכה בסכך פסול בפחות מארבע אמות. ולכן "מפני שהיא נראית כדופן עקומה" הוא טעם לפסילת הסוכה. גם הקושיה של רבי יונה לרבי יוסי מוכיחה ש"מפני שהיא נראית כדופן עקומה" הוא טעם לפסילת הסוכה ("מסכת סוכה של תלמוד בבלי, מקורותיה ודרכי עריכתה", עמודים 293-294). ב בבלי סוכה יז,א-ב אמרו: אמר רבה: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי: אויר פוסל בשלושה (טפחים), סכך פסול פוסל בארבעה (טפחים). ואמינא להו אנא: אויר דפוסל בשלושה מנא לכו? - דתנן: "הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלושה טפחים - פסולה". אי הכי, סכך פסול נמי לא ליפסיל אלא בארבע אמות, דתנן: "בית שנפחת וסיכך על גביו, אם יש בין הסיכוך לכותל ארבע אמות - פסולה". ואמרו לי: בר מינה דההיא (אין להביא ראיה ממשנה זו לענייננו), דרב ושמואל דאמרי תרווייהו: משום דופן עקומה נגעו בה (הטעם שהסוכה כשירה, אם התקרה פחות מארבע אמות, אינו משום שסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות, אלא משום שהתקרה נחשבת כחלק מדופן הסוכה שהתעקמה, ודופן אינה נפסלת בפסולי סכך). בסורא אמרי להא שמעתא בהאי לישנא (כמו שאמרנו). בנהרדעא מתנו: אמר רב יהודה אמר שמואל: סכך פסול, באמצע (שלא בסמוך לדופן הסוכה) - פוסל בארבעה (טפחים), מן הצד - פוסל בארבע אמות. ורב אמר: בין מן הצד בין באמצע - בארבע אמות. לפי רבה בבבלי, טעם ההלכה של "הרחיק את הסיכוך מן הדפנות" הוא שאוויר פוסל בשלושה טפחים, וטעם ההלכה של "בית שנפחת" הוא שסכך פסול פוסל בארבע אמות, כמו שפירש רבי יוסי בירושלמי. רבנן דבי רב הבינו את ההלכה של דופן עקומה, שהיא באה להכשיר את הסוכה (כך משמעה בבבלי בכל מקום), אפילו כששיעור הסכך הפסול גדול מארבעה טפחים, וזה אם הסכך הפסול סמוך לדופן. פירוש זה של רבנן דבי רב יסביר את שיטת שמואל לפי מסורת נהרדעא, שסכך פסול פוסל בארבעה טפחים, ובכל זאת מן הצד פוסל בארבע אמות, וזה משום דופן עקומה לפי התפיסה של רבנן דבי רב. אך לרב לפי מסורת נהרדעא, וכן לרבה, אין כל צורך בטעם של דופן עקומה להכשיר עד ארבע אמות, שהרי גם באמצע אין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות. ואם מדויקת המסורת שגם רב אמר: "משום דופן עקומה נגעו בה", הרי זה בא להסביר מדוע "בית שנפחת וסיכך על גביו, אם יש בין הסיכוך לכותל ארבע אמות - פסולה", ואין רואים את חלק התקרה שנשאר כהמשך הדופן, וזה כחזקיה בירושלמי שסובר שסכך פסול פוסל בארבע אמות (לעיל הלכה א: "רבי יוסה בירבי בון בשם חזקיה: מפני מה אמרו: סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות? שלא בא אלא להיתירה של סוכה"), ובכל זאת נזקק לטעם "מפני שהיא נראית כדופן עקומה" כדי להסביר שהסוכה פסולה כשיש בין הסכך לכותל ארבע אמות. הפירוש של המושג דופן עקומה במשמעות של הבבלי מסתמך על המסורת בשם רב ושמואל על משנתנו: "משום דופן עקומה נגעו בה", שפירשוה כטעם להכשר עד ארבע אמות. אך אפשר, שגם אם שניהם קשרו את משנתנו בטעם זה, אין ראיה שלדבר אחד התכוונו, והכל תלוי בשיטותיהם בעניין שיעור סכך פסול. הסובר שסכך פסול פוסל בארבעה טפחים (רב בסוגיית סורא, שמואל בסוגיית נהרדעא) יסביר את משנתנו המכשירה עד ארבע אמות מטעם דופן עקומה במובן שבבבלי, והסובר שסכך פסול פוסל בארבע אמות (רבה בסוגיית סורא, רב בסוגיית נהרדעא) יסביר את משנתנו הפוסלת כשיש בין הסכך לכותל ארבע אמות ויותר "מפני שהיא נראית כדופן עקומה" כבירושלמי. הלשון "משום דופן עקומה נגעו בה" היא לשון סתמית, שלא פירשה באיזה מובן נגעו בה, ואין היא מוכיחה כלל שהיא באה לנמק טעם להכשר עד ארבע אמות, ואפשר שהיא באה להסביר את טעם פסילת הסוכה כשיש ארבע אמות ויותר ("מסכת סוכה של תלמוד בבלי, מקורותיה ודרכי עריכתה", עמודים 295-299). • • •