עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור לישרים על תלמוד ירושלמי סנהדרין

אור לישרים על תלמוד ירושלמי סנהדרין ג:ז

Ohr LaYesharim on Yerushalmi Sanhedrin 3:7 (Ohr LaYesharim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:7) · אור לישרים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text

Open in the reader →

משנה האוהב והשונא – פסולים לדון ולהעיד : אי זה הוא האוהב? זה שושבינו – רעהו הנלווה אליו בשעת חופתו ושמח איתו בסעודתו ; והשונא? כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה – מחמת שנאתו . אמרו לו – חכמים לרבי יהודה : לא נחשדו ישראל על כך – להעיד שקר מחמת אהבה או מחמת שנאה . מהלשון "אמרו לו" עולה שהדובר בתחילת המשנה הוא חכם מזוהה. בפירושי למשנה הקודמת שיערתי שהמשפט "היה קרוב ונתרחק - כשר" הוא תשלום משנת רבי עקיבא. אפשר אפוא שהמילים "האוהב והשונא" ממשיכות את משנת רבי עקיבא. אלא שבתוך משנת רבי עקיבא שילב העורך שתי הערות של רבי יהודה. האחת: "רבי יהודה אומר: אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה - הרי זה קרוב"; והשנייה: "אי זה הוא האוהב? זה שושבינו; והשונא? כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה". להערה זו לא הקדים העורך את שמו של רבי יהודה, כיוון שסמך על ציון שמו בהערה הקודמת. חכמים האומרים לו "לא נחשדו ישראל על כך" דוחים את הגדרות רבי יהודה לאוהב ושונא אבל מסכימים לעצם הפסול של אוהב ושונא. מסוגיית התלמוד (הבבלי) עולה שלדעת התלמוד חכמים חולקים על עצם פסול אוהב ושונא ("בבלי סנהדרין פרק שלישי", עמודים 638-639). • • •

תלמוד פסול האוהב והשונא במשנה שנינו: "האוהב והשונא : אי זה הוא האוהב? זה שושבינו ". מצמצמים את תחולת הקביעה במשנה למקרה המפורט: רבי טבליי (אמורא בדור השלישי) אמר בשם רבי אבינא (אמורא בבלי בדור השלישי) שאמר בשם רב (אמורא בבלי בדור הראשון, מגדולי האמוראים) : בשבעת ימי המשתה שנו – שושבינו פסול להעיד לו רק בשבעת ימי משתה החתונה, אבל לא לאחר מכן . ב בבלי סנהדרין כט,א אמרו: "האוהב זה שושבינו". - עד כמה? - אמר רבי אבינא, ואיתימא רבי ירמיה בר אבא, אמר רב: כל שבעת ימי המשתה. - ורבנן? (מה היא דעת החכמים שחלקו במשנה על רבי יהודה?) - משום רבא אמרי: אפילו מיום ראשון (אפילו ביום החתונה כשר להעיד). דברי רב בירושלמי מקבילים לדבריו בבבלי. • • •