אור לישרים על תלמוד ירושלמי מגילה א:ב
Ohr LaYesharim on Yerushalmi Megillah 1:2 (Ohr LaYesharim on Jerusalem Talmud Megillah 1:2) · אור לישרים על תלמוד ירושלמי מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →משנה כיצד? – המשנה מפרטת את ימי הכניסה שבהם קוראים הכפרים שנזכרו בהלכה הקודמת. חל – ארבעה עשר באדר, להיות בשֵיני – ביום שני בשבוע, - כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום – בארבעה עשר באדר, שהואיל ויום כניסה הוא, אף הכפרים קוראים בו , ומוקפות חומה למחר – בחמישה עשר באדר . חל – ארבעה עשר באדר, להיות בשלישי או ברביעי - כפרים מקדימין ליום הכניסה – ליום שני, שהוא שלושה עשר באדר, אם חל ארבעה עשר בשלישי, או שהוא שנים עשר באדר, אם חל ארבעה עשר ברביעי , ועיירות גדולות קורין בו ביום – בארבעה עשר באדר , ומוקפות חומה למחר – בחמישה עשר באדר .
חל – ארבעה עשר באדר, להיות בחמישי - כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום – בארבעה עשר באדר , ומוקפות חומה למחר – בחמישה עשר באדר . חל – ארבעה עשר באדר, להיות ערב שבת - כפרים מקדימין ליום הכניסה – ליום חמישי, שהוא שלושה עשר באדר , ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום – אף מוקפות חומה שדינם לקרוא בחמישה עשר קוראים בארבעה עשר, שאין קריאת המגילה בשבת . חל – ארבעה עשר באדר, להיות בשבת - כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה – ליום חמישי, שהוא שנים עשר באדר , ומוקפות חומה למחר – בחמישה עשר באדר . [חל – ארבעה עשר באדר, להיות אחר השבת – ביום ראשון בשבוע, - כפרים מקדימין ליום הכניסה – ליום חמישי שלפני השבת, שהוא אחד עשר באדר , ועיירות גדולות קורין בו ביום – בארבעה עשר באדר , ומוקפות חומה למחר – בחמישה עשר באדר . (הסופר במסירה שלפנינו דילג על משפט זה בטעות בשל המילים "ומוקפות חומה למחר" שהן בסוף המשפט הקודם וגם בסוף המשפט הזה) ] הסדר של המשנה אינו לפי הסדר של הימים בחודש (אחד עשר, שנים עשר וכו'), אלא לפי הסדר של הימים בשבוע, שהרי ימי השבוע הם שקובעים את הימים שבהם המגילה נקראת. במשנה זו מופיע המונח "מוקפות חומה" במקום המונח "כרכים" שבמשנה הקודמת. בירושלמי בסוגייתנו אין כל הסבר לקביעה שאין קוראים את המגילה בשבת. בירושלמי להלן ג,ד אמרו שאין קוראים את המגילה בשבת מפני שאין קוראים בכתבי הקודש (בספרי ה"כתובים" שבמקרא) בשבת אלא מן המנחה ולמעלה. בבבלי מגילה ד,ב ניתן לאיסור מגילה בשבת טעמו של רבה, שגזרו שמא יעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. אבל הירושלמי אינו מביא כלל גזירה זו. רב יוסף בבבלי שם נותן טעם למגילה, מפני שעיניהם של העניים נשואות למקרא מגילה, שיקבלו מתנות, ובשבת לא ייתנו להם. • • •