אור לישרים על תלמוד ירושלמי ביצה ג:ז
Ohr LaYesharim on Yerushalmi Beitzah 3:7 (Ohr LaYesharim on Jerusalem Talmud Beitzah 3:7) · אור לישרים על תלמוד ירושלמי ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →משנה אין משחיזין (מלטשים ומחדדים) את הסכין – במשחזת ביום טוב, שהרי זה כמתקן כלי , אבל משיאה על גבי חברתה – מעביר את הסכין מעל סכין אחרת, הואיל ואין זה תיקון גמור . לא יאמר אדם לטבח (שוחט הבהמה ומוכר בשרה) – ביום טוב : " מכור לי בדינר בשר " – שאסור לפסוק דמים ביום טוב , אבל שוחט – הטבח ביום טוב, והן – הקונים הנמנים על הבהמה, מחלקין ביניהן – את נתחי הבהמה, ואינם מזכירים את דמיהם . • • •
תלמוד השחזת סכין ביום טוב במשנה שנינו: "אין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה". מזהים את התנא העומד מאחורי הקביעה התנאית עלומת השם: אמר רב חסדא (מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי) : דרבי יהודה (בר אלעאי, מגדולי התנאים בדור הרביעי) היא – של רבי יהודה היא (המשנה, שמתירה להעביר סכין על גבי חברתה כדי לחדדה, היא כדעת רבי יהודה שמתיר לעשות ביום טוב מכשירי אוכל נפש. - העברת סכין על גבי חברתה כדי לחדדה אינה מעשה הנצרך להכנת האוכל אלא היא רק מעשה המכשיר את הכנת האוכל, ולכן אינה מותרת ביום טוב אלא לדעת רבי יהודה) . ודוחים את הזיהוי: אמר רב יהודה (מגדולי אמוראי בבל בדור השני) בשם שמואל (מגדולי אמוראי בבל בדור הראשון) : דברי הכל היא – המשנה נכונה לפי דעת הכול, בניגוד לאפשרות שהוצעה לפני כן, שלפיה המשנה נכונה רק לפי דעת רבי יהודה , ומסבירים מדוע המשנה נכונה לפי דעת הכול: כדי להעביר (להסיר, לסלק) שמנונית שעליה – המשנה היא אף כדעת התנא החולק על רבי יהודה ואוסר לעשות ביום טוב מכשירי אוכל נפש, כי המשנה אינה מדברת במקרה שמעביר סכין על גבי חברתה כדי לחדדה אלא רק כדי להעביר את שמנוניתה הדבוקה בה על מנת לחתוך בה אוכלים . המימרות של רב חסדא ושל רב יהודה בשם שמואל מובאות גם בירושלמי ביצה ה,ב ומגילה א,ה. תוספתא מגילה א,ז: אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. רבי יהודה אומר: אף מכשירי אוכל נפש. בבלי ביצה כח,א: איכא דמתני לה אמתניתין: "אין משחיזים את הסכין ביום טוב" - אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לחדדה, אבל להעביר שמנוניתה - מותר. מכלל דעל גבי חברתה, אפילו לחדדה נמי - מותר. ואיכא דמתני לה אסיפא: "אבל משיאה על גבי חברתה" - אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא להעביר שמנוניתה, אבל לחדדה - אסור. מכלל דהשחזה / דבמשחזת, אפילו להעביר שמנוניתה נמי - אסור. מאן תנא "אין משחיזים את הסכין" / דבמשחזת אסור? - אמר רב חסדא: דלא כרבי יהודה, דאי רבי יהודה, האמר: "לכם" - לכל צורכיכם ואפילו מכשירי אוכל נפש / דתניא: אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש. לפי הירושלמי, הלשון של רב יהודה אמר שמואל מוסב על הסיפא של המשנה ("איכא דמתני לה אסיפא"). בבבלי נמסר שרב חסדא אמר שהמשנה שלא כרבי יהודה. אבל בירושלמי: "אמר רב חסדא: דרבי יהודה היא". לירושלמי, אפילו רבי יהודה מודה ברישא שאין משחיזים את הסכין ביום טוב. ואולי משום שנחשב כמתקן כלי ("מקורות ומסורות", מועד ג, עמוד שכט). המילים "דברי הכל היא" בירושלמי אינן מרב יהודה בשם שמואל אלא מן המסדר. הוא מתכוון בהן לומר שלשמואל אין צורך לומר כרב חסדא שהמשנה רבי יהודה היא אלא "דברי הכל היא". אבל שמואל עצמו לא היה יכול לכוון לרב חסדא שהיה אחריו (שם, הערה 14). • • •