אור הישר (תנ"ך) נח

דשאר קרבנות מקבלין מהן אבל לא קרבנות נזירות כדתנן בנזיר ר"פ הכותים, והטעם משום דבישראל גופייהו ניתנה מצוה זו לשופרא דשופרי היוצאים מגבול חיוב הישראלי הכללי בקדושתם וטהרתם, ולכן פתח רחמנא בפרשה זו כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה', ותניא בתו"כ אמור ריש פרשה ד' וינזרו מקדשי ב"י אין נזירה אלא הפרשה כו' ע"ש, והכא ג"כ היא הכוונה פרישות מהבלי העוה"ז לקדושה וטהרה לשם ה', ולכן הוזהר ראשונה להיות מופרש משכרות ומטומאה, אפילו טומאה דשוגג כדתנן בכריתות ד"ט ע"א וילפינן מקרא דוכי ימות מת עליו בפתע פתאום פתע זה שוגג פתאום זה מזיד ואם נטמא מביא קרבנותיו, ולפ"מ דלא בנקל תעלה לכל אדם זהירות קדושה כזו לכל פרטיו, לזאת הוקבעה הקבלה לסתם נזירות שלשים יום. ואם תכונתו וכחות גופו ונשמתו יוכלון שאת יותר ויותר בידו לקבל כמה שירצה עד שיהיה נזיר עולם, ועל אלו שמצטיינים בקבלת וקיום נזירותם לכל פרטיהם על זה נאמר נזר אלקיו על ראשו קדוש הוא לה' ושקלו הכתוב כנביא שנאמר ואקים מבניהם לנביאים ומבחוריהם לנזירים כמש"כ הרמב"ם ס"ה נזירות, ולפי שנזירות כאלו באה ע"י התבוננות בדרכי השי"ת והתכוננות לקדושתו, לכן אמר המלאך על שמשון כי הוא לא יצטרך להכנות אנושית לקדושת נזירות, רק נזיר אלקים יהיה הנער מן הבטן, ואחרי דהולד במעי אמו אוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה כדאמרינן בנדה ד"ל ע"ב, לכן השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא

אמנם שמעון הצדיק וסיעתו דס"ל נזיר חוטא הוא כנ"ל, הם המדברים על סתם בני אדם הרוצים לעלות במעלת הנזירים הנאמנים בקדושת הנזירות כדין לעשות כמעשיהם, ולפי דלאו כו"ע יכולים להזהר בפרטי פרטיות של דיני נזירות, ואפילו אם רק נכשלים בשוגג הלא היה שתיקותם יפה מדבורם בקבלת נזירותם, לכן החליטו עליהם דנזיר חוטא הוא, ושמעון הצדיק דלא אכל משום אשם נזיר טמא, היה כעין מחאה על קבלת נזירותם של סתם ב"א, עד שנזדמן לפניו היפה עינים כו' והרגיש בדבריו ומחשבותיו שקבלת נזירותו היתה בקדושה וטהרה, נשקו על ראשו וא"ל כמותך ירבו נזירים בישראל עליך הכתוב אומר איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה', ר"ל דנדר כזה הוא הפלאה, ונזירות כזאת היא באמת לשם שמים ועל כמו אלו נכתבה פרשת נזירות, ודוקא על סתם נוזרים כתבו התוס' כנ"ל שיש בזה חטא משום העדר האפשרות לקיים בפועל ובמעשה כדת של תורה עם כל הפרטים. ובכ"ז המצוה גדולה מן החטא דעכ"פ הם רוצים לעלות למדרגת קדושה עילאית כנלע"ד

וגלח ראשו ביום טהרתו. והנה כן כתוב תער לא יעבור על ראשו. וגלח הנזיר פתח אה"מ את ראש נזרו, ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש, והנה בתשובות הרשב"א ח"א סי' ת"ז הביא שנשאל אם נזיר מותר בתספורת זקנו או לא כו', ועל זה הביא הרשב"א ז"ל כל הני קראי וכתב מסתברא שלא הקפיד