אור הישר (טהרות) רו

מ"ד ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג, מהכא מוכח דהסיפוג הוא חיובי כדכ' במשנ"א פרה פ"ג מ"ח

שם ואח"כ ראה שתים או אחת מרובה כשתים כו', כה"ג לעיל במ"א

מ"ה ראה אחת מרובה כשלש כו', אין לדקדק הלא סתם משנה ר"מ ואיהו קאמר בפסחים ד"ג ובחולין ס"ג לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, ולפ"ז הו"מ למימר במשנה הקודמת כשתים או כשלש, די"ל דא"כ לא הוה ידעינן על איזו מהן קאי האי סימנא כמן גד יון לשילוח על השתים או השלש או על שתיהן ביחד

מ"ו ראה אחת היום ואחת בין השמשות כו', וכ' בתוי"ט ובהכי אף ר' יוסי מודה דתניא בתוספתא כו', ע' בראב"ן סי' צ'

שם ראה שני ימים בין השמשות ספק לטומאה ולקרבן אחת ביה"ש ספק לטומאה, ע' במעין החכמה דף מ"ד ע"א. פרק שני

מ"א הכל מיטמאין בזיבה, ע' במפרשי המשנה לעיל רפ"א וע"ע מש"כ בחידושי לערכין ד"ג ע"א ושם ד"ה ע"ב

שם אף הגרים אף העבדים כו', ע' בר"ב ומשנ"א וחזון נחום ובמש"כ בחידושי למנחות ס"א ע"ב ולערכין ד"ב ע"א

שם טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהן חומרי האיש וחומרי האשה מטמאין בדם כאשה ובלובן כאיש וטומאתן בספק, ע' בתוי"ט ומלאכ"ש טהרות פ"ד מ"ה ומ"ז וע"ע בתוס' יבמות פ"ג ריש ע"א ובנדה כ"ח סוף ע"ב ובירושלמי שבועות פ"ב ה"א ובש"ק שם

מ"ב בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה כו', ע' מהרי"ט ח"א סי' פ"ב ובמש"כ על דבריו בש"ש שמעתא ה' פ"ב

שם ר' יהודא אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה אפילו ראה בגדי צבע האשה, הנה לפ"מ דת"ק חשיב הרהור בין השבעה דרכים ור' יהודא הוסיף באלו, משמע דלא ס"ל לת"ק להא תוספות דר' יהודא, ולפ"ז