אור הישר (טהרות) קכה

מ"א ר"א אומר פרת חטאת דמעוברת כשרה כו', ע' תוס' ב"מ ד"ל ע"א ד"ה אף עובד ובס' לפלגות ראובן על הרי"ף לחולין דף כ"ב ע"א ובבועז דמכילתין פ"א סי' א'

מ"ב גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלין בפרה. בתפא"י מסיק בזה אם אין אחרת בנמצא ע"ש, ולא ידענא מנא ליה דילמא גם לכתחילה כשרה בזה משום דבהם לא נאמרה דין מומין במראיהן. וכן משמע לשון הרמב"ם במש"כ בה' פרה אין מראיהן פוסלין בפרה וצ"ע

, מ"ג יוצא דופן ואתנן ומחיר פסולה ר"א מכשיר כו' ע' פ' חקת סי' ל"ד

שם רכב עליה נשען עליה כו' פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פרס טליתו עליה מן הזבובים כשרה זה הכלל כל שהוא לצורכה כשרה לצורך אחר פסולה, והנה בפסחים ס"ו גבי ע"פ שחל להיות בשבת ושכחו להביא סכיניהם בעזרה מע"ש, דקאמר מי שפסחו טלה תוחב לו בצמרו גדי תוחב לו בין קרניו. פריך והא קעביד עבודה בקדשים ומשני כהלל דמביאה חולין בעזרה ומקדישה. אולם בירושלמי שם רפ"ו תירצו דכל עבודה שהיא צורך הקרבן אין בו מעילה ומייתי ראיה ממשנתינו דהכא דכל שהוא לצורכה כשרה ע"ש. ולפ"ז גם הא דפריך בבבלי בהר הכי והלא מחמר ג"כ ניחא, דלפ"מ שהוא צורך קרבן ליכא נמי משום מחמר, אכן בבבלי שם משני כלאחר יד ופירש"י שאין דרך טלה לשאת משוי ע"ש, וזה בלתי מובן לע"ד דהא איסורא דמחמר הוא מקרא דאתה ובהמתך, כדאמרינן בשבת קנ"ג ע"ב וע"ש בתוס' ר"פ במה בהמה. ובהמה דכתיב גבי שבת גם חיה ועוף כיוצא בהן כדתנן בב"ק ס"פ הפרה, ולפ"ז מי גרע טלה מעוף דודאי לאו בר משוי הוא ואפ"ה חייב. וא"כ מה מקום לאמר דמחמר דטלה גרע ממחמר דעוף וצ"ע

שם זה הכלל כל שהוא לצורכה כשרה לצורך אחר פסולה, ע' בתפא"י ריש פרקין ובמשנ"א לקמן פ"ג ריש מ"ז וריש מ"ט

בר"ב ד"ה לצורך אחר פסולה ואפילו לצרכו ולצרכה פסולה, ע' בבועז לקמן פ"ז סי' ו'

מ"ד שכן עליה עיף כשרה עלה עליה זכר פסולה ר' יהודא אומר אם העלהו פסולה ואם מעצמו כשרה, ע' בר"ש ור"ב לעיל ריש פרקין ובח"ס חי"ד סי' ר"א וע"ע בא"ר מכשירין פ"ג מ"ה ובמשנ"א שם.