אור הישר (נזיקין ב) רכג

רימה בחייו ותולעה במותו רימה בחייו אלו הכנים ותולעה במותו זהו שמרחיש במותו, והנה דעת ר"ש דהכא הוא דעת ר"א בן יעקב באבות דר"נ סי"ט, ובמד"ר קהלת פ"ה בפסוק ברבות הטובה הוא בשם ר' יהודא הנשיא, וע' תוס' שבת י"ב ע"א ד"ה שמא ובהעמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ו אות ג

פ"ד וכיון שראה אברהם אבינו את מלאכי השרת ראתה שכינה ועמדה למעלה הימנו אמר להם רבותי המתינו עד שאפטר משכינה כו', ע' ב"ר פמ"ח ובמפרשים שם

פ"ה לעולם אל יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מאצל חבירו אא"כ נפטר ממנו ונוטל הימנו רשות כו', ע' ב"ר פמ"ז סי' ו'. פ"ו ומעשה בשמעון בן אנטיפטרס כו' הלך ומצאו על פתח ביתו א"ל שלום עליך רבי א"ל שלום עליך רבי ומורי כו', הנה מה שכ"א קרא לחבירו רבי מובן לפ"מ דמשמע דגם הבעה"ב היה גדול בתורה כדאמר ישבו ועסקו בתורה עד הערב, אולם מדוע הוסיף השני לאמר ומורי, וכה"ג בברכות ד"ג ע"א דאליהו אמר לר' יוסי שלום עליך רבי ור"י השיבו שלום עליך רבי ומורי, הלא התוס' בנזיר ד"כ סע"ב כתבו דשאילת שלום תלמיד לרב הוא רק שלש תיבות ועמש"כ בחידושי שמה, אכן לפ"מ דמשמע הכא אפ"ל דזהו גופה מהלכות דרך ארץ, דאם הראשון אמר שלום עליך רבי, מהנימוס והנכון לפני השני להוסיף תיבת ומורי, דאל"ה נראה כמי שחוזר רק לדברי הראשון, ובלתי ניכר ההכרה וההוקרה מצד השני אל הראשון אם איננו מוסיף מדיליה מאומה כנלע"ד

שם מכאן א"ר יהושע מימי לא נצחני אדם אלא אשה זו ותינוק ותינוקתא כו', ע' עירובין נ"ג ע"ב ובמד"ר איכה פ"א סי' י"ט

שם ולא ישתה אדם כוסו בבת אחת ואם שתה ה"ז גרגרן ורעבתן וכמה ישהה וישתה שנים מדרך ארץ שלשה מגסי הרוח, וכה"נ סתמא דברייתא בביצה כ"ה ע"ב, אולם לדינא פסקינן כמו בשותה מלא לוגמיו ביוה"כ דהכל לפ"מ שהוא אדם כדתנן בכלים פי"ז מי"א, ומעשה רב מר' ישמעאל ב"ר יוסי שילהי כיצד צולין דאמר לא אמרו בכוסך קטן ויינך מתוק וכרסי רחבה, ובשכר ודאי שיעורו יותר מרביעית כדכ' המג"א סי' ק"ע ס"ק י"ג

פ"ז שנים שהיו יושבין על שלחן אחד הגדול שבהן שולח יד תחילה ואח"כ הקטן כו', הנה הכא לא חלקו בין המוציא ובין שאר חלקי אכילה ושתיה, כן אם שניהם אוכלים מככר אחד או כל אחד ככרו בידו כדכ' התוס' בברכות מ"ז ע"א ובפסחים ק"ו ע"א, וע' במה"פ לירושלמי ברכות פ"ו ה"א

פ"ח לא ישלח אדם לחבירו חבית של יין ויתן עליה שמן כו', הנה כל הדברים דחשיב הכא הוא מטעם גונב דעת הבריות, ובתוספתא ב"ק פ"ז ובמכילתא משפטים פי"ג תניא שבעה גנבים הם הראשון שבכולם גונב דעת הבריות, וע' ירושלמי ע"ז פ"א ה"ג וביד המלך פ"ב ה"ו מה' דעות. פ"ט גדול השלום שאפילו עובדין ע"ז ויש שלום ביניהן כביכול אין שכינה יכולה לנגוע בהן שנאמר חבור אפרים עצבים הנח לו כו', במד"ר נח פל"ח סי' ו' הוא בשם רבי, ובפ' נשא פי"א סי' ז' הוא בשם ר' אלעזר בנו של ר"א הקפר וכה"נ בילקוט תהלים רמז תשי"א

פ"י בית הכסא נותן מקום זה שנכנס לזה שיוצא בית המרחץ נותן מקום זה שנכנס לזה שיוצא כ"ה גרסת הגר"א ז"ל, והוא תמוה דבירושלמי פ' המניח ה"ה קאמר בהדיא הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא והיוצא מביה"כ נותן כבוד לנכנס ע"ש, וזה מתאים יותר עם גרסת האגודה המובא בנחלת יעקב ואינו ת"י לעיין בו, אבל כן היא הסברא הפשוטה כדביאר בנחלת יעקב עיין עליו

פי"א אדם הבא מן הדרך נכנס למרחץ הקיז דם ונשתכר ושמש מטתו ע"ג קרקע דמו בראשו, הנה הגר"א ז"ל בנוסחתו שינה מגרסתנו והוסיף קצת ע"ש, ונראה דדחקו לכך עפ"מ דאמרינן בגיטין ד"ע ע"א דכסדרן מת ושלא כסדרן חלש וע"ש תוד"ה חמשה, ולפ"ז בע"כ דגרסא דהתם נכונה דעלה אמרו שם ר' יוחנן ואביי דהסדר מעכב. מסכת ד"א זוטא

פ"א העבר רצונך ורצון חבירך מפני רצון שמים שכן מצינו ביעקב שלא נשק ליוסף, ע' בביאורי העמק דבר והרחב דבר לפ' ויגש מ"ו כ"ט

שם תשעה נכנסו בחייהם בג"ע ואלו הן חנוך בן ירד ואליהו ומשיח ואליעזר עבד אברהם וחירם מלך צור כו' ס"א הוציא חירם מלך צור והכניס תחתיו ריב"ל ע"כ, אמנם בנמוקי רב נחשון גאון מצאתי דאותו חירם שעשה בימי שלמה בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי והוא שנכנס לגן עדן. וע' בס' כפתור ופרח פי"א ושם הובא כן בשם רב נחמן אבל הוא רב נחשון, וע"ע מש"כ בחידושי לחולין פ"ט ע"א

פ"ב כל דרכיך יהיו לשם שמים, כה"ג דרש בר קפרא בברכות ס"ג ע"א איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.