אור החמה על ספר הזהר ג:תקכד

ואי תימא והיה אם שמוע דלאו איהי דינא וכו' הקשה כי הלא אנו רואים התחלת כי הוא המדבר טובות הרבה ורחמים כמ"ש והי' אם שמוע וכו' ונתתי מטר וגומר וכל אלו הם (ברצות) (נ' שצ"ל לרצות) ואם הוא גבורה תקיפא ה"ל להתחיל ולהיות כל הפרשה בסוד דין הקשה ותוכחות ולא בברכות ותירץ כי כל הי"ס הם כלולות זו בזו ויש בכל א' וא' דין ורחמים הנק' טוב ורע ולכן נז' בפ' זו דין ורחמים כי כלולה מדין ורחמים ואומר כ"ש גבורה הטעם במה שידעת היותה להט החרב המתהפכת ולכן אתכלילא בטוב ורע כנודע ומשם הוא פריעת השכר לעושי מצוה כמ"ש וצפונך תמלא בטנם אשר צפנת ליראיך. וגם משם פריעת העון כמ"ש מצפון תפתח וכו' כנז' בפ' שלח לך דף קע"ג ע"ב מהרח"ו זלה"ה: